חשיבה ביקורתית | ייצור ידע

[זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]

חשיבה ביקורתית (Critical thinking) מוגדרת כהערכת דיוקם של היגדים. היא חשיבה שקולה ורפלקטיבית המתרכזת בהחלטה למה להאמין ומה לעשות (אניס, 1987; ברנקו וייס, ללא תאריך א'). היא בודקת תופעות, רעיונות, תוצרים ומוצרים על בסיס קריטריונים רציונליים, ומציעה קריטריונים לבחינה של עובדות ודעות, כדי להעדיף באורח מושכל עובדות ודעות מסוימות על פני אחרות – ולהיות נכון להטיל ספק גם בהן (ברנקו וייס, ללא תאריך ב').

בהגדרה זו של חשיבה ביקורתית נכללות גם פעולות יצירתיות כגון ניסוח רעיונות, דרכים חלופיות לראות בעיה, שאילת שאלות, הצעת פתרונות אפשריים ותכניות מחקר (אניס, 1987; ברנקו וייס, ללא תאריך א').

[להרחבה בנושא יצירתיות, לחצו כאן]

זוהי חשיבה שמטילה ספק בכל מה שסמכות כלשהי – מנהיגים, מנהלים, מורים, מומחים, ספרי לימוד, ספרים, עיתונים, טלוויזיה – טוענת; וגם בטענות עמיתים בקבוצה ואף בחשיבה העצמית (ברנקו וייס, ללא תאריך א').

ריצ'רד פול (1984) מדרג שתי רמות של חשיבה ביקורתית (ברנקו וייס, ללא תאריך א'):

הרמה הפשוטה היא כשאדם משתמש בה, בעיקר כדי לתקוף את המביעים דעה מנוגדת לו;
והשנייה הגבוהה היא כשאדם משתמש בה כדי לערער גם את נקודת המבט שלו עצמו!

רעיון החשיבה הביקורתית נולד בימי סוקרטס. עם הזמן, עברה החשיבה הביקורתית מתחומי הפילוסופיה גם לתחום מדעי המדינה: מדינות דמוקרטיות רבות ראו בחשיבה ביקורתית יעד חשוב בדמוקרטיה (ברנקו וייס, ללא תאריך א').

כיום נפוץ השימוש במושג חשיבה ביקורתית גם בתחום החינוך ובתי ספר רבים חורטים על דגלם את טיפוח החשיבה הביקורתית של תלמידיהם (ברנקו וייס, ללא תאריך א').

מה ההבדל בין חשיבה ביקורתית לבין חשיבה יצירתית?

יש הרואים בחשיבה ביקורתית חשיבה מעריכה ואילו בחשיבה יצירתית חשיבה מחוללת, יוצרת. אך שני סוגי החשיבה אינם הפכים אלא משלימים ויש ביניהם הרבה מן המשותף. בכל חשיבה טובה יש מרכיב של ביקורת והערכה איכותית ומרכיב של יצירתיות וחדשנות (ברנקו וייס, ללא תאריך א').

אדם בעל חשיבה ביקורתית יוצר דרכים חדשות כדי לבחון טיעונים. אדם בעל חשיבה יצירתית משתמש בביקורת כדי להעריך את עשייתו (ברנקו וייס, ללא תאריך א').