תקציר: ההכרה, בסוגיית חשיבותה של העוצמה כגורם ארגוני מניע, לא התפתחה מתוך תורת הניהול (ויגודה, 1997, ע' 22), אלא מתוך תורת המערכות המורכבות, הגורסת כי אבולוציה של מערכת מורכבת מתקיימת דרך מאבקים בלתי פוסקים על חלוקת העוצמה...
הדף עודכן ב- 29 בדצמבר 2020
[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
תשומת הלב בפיתוח תיאוריות ארגוניות הייתה מוקדשת, במשך שנים רבות, למשתנים מסוימים, אשר נראה היה שיש להם פוטנציאל רב יותר מאחרים להסביר התנהגות בכלל, וביצועי עובדים בפרט. בין משתנים אלה מוזכרים: מוטיבציה בעבודה, שיתוף בקבלת החלטות, אוטונומיה בתפקיד, מחויבות ארגונית ומשתנים אישיים.
ההכרה, בסוגיית חשיבותה של העוצמה כגורם ארגוני מניע, לא התפתחה מתוך תורת הניהול (ויגודה, 1997, ע' 22), אלא מתוך תורת המערכות המורכבות, הגורסת כי אבולוציה של מערכת מורכבת מתקיימת דרך מאבקים בלתי פוסקים על חלוקת העוצמה.
תורות דומות, שהתפתחו המקביל מאוגדות תחת מה שמכונה גישת הקונפליקט החברתי (Conflict theories): שם משותף למספר תיאוריות בסוציולוגיה, שנוצרו במקביל לתורת המערכות הכללית (הבסיס לתורת המערכות המורכבות) ומבוססות על רעיונות דומים. בין התאוריות המרכזיות השייכות לגישת הקונפליקט ניתן למנות את המרקסיזם והנאו-מרקסיזם, היבטים במשנתו של מקס ובר ואת הגישות הפוסט-מודרניסטית והפוסט-קולוניאליסטית.
[להרחבה בנושא 'גישת הקונפליקט החברתי', לחצו כאן]
עוצמה, מוגדרת כיכולת של גורם במערכת לגרום לאחרים לעשות את רצונו, גם אם זה נגד רצונם וגם אם זה מנוגד לאינטרסים שלהם. הדחף הבסיסי של כל מרכיב במערכת הוא למקסם את עוצמתו מחד גיסא; ולמנוע עוצמה מיריביו מאידך גיסא. התופעה הזו קרויה 'מאבק העוצמה' (power struggle). מושג קרוב הלקוח מתורת הארגון הוא 'הפוליטיקה הארגונית'.
ההבנה כי בין אינדיבידואלים, קבוצות או ארגונים, מתקיימת מערכת חליפין, המבוססת על עוצמה וכוח; וכי מערכות מורכבות כמו ארגונים הם זירה למאבקים מתמידים על חלוקת עוצמה בין מרכיבי המערכת - היו נחלתם של חוקרים כבר משנות ה-60 של המאה הקודמת (Molm L.D., 1997 ;Emerson R.E., 1962; 1972).
מאבק העוצמה נובע מכך, שלמערכת-האם יש מטרה המשותפת לכל מרכיביה, אבל במקביל, לכל מחלקה במערכת האם ולכל פרט במערכת יש מטרה משלו, שפעמים רבות אף סותרת את מטרת-העל של המערכת. הפרדוקס הוא, שככל שהגורם במערכת קטן יותר, כך המטרה שלו דומיננטית יותר ממטרת העל בהכתבת התנהגותו, ויוצרת תוצאות בלתי צפויות במערכת-האם כולה. מאבקי העוצמה במערכת נובעים מתוך הסתירות בין מטרת העל למטרות המחלקות והפרטים.
בדומה, הגישה הפוסט מודרנית, שמיוצגת בתפיסת יחסי הכוח של הפילוסוף הצרפתי, מישל פוקו (1984-1926; ראו תמונה משמאל) קובעת, שבכל אינטראקציה חברתית קיימים שני סוגים של כוח:
- הראשון מכוון מלמעלה למטה (Top Down) ומדגיש את שליטתם של בעלי הכוח על הכנועים והנשלטים.
- השני מכוון מלמטה למעלה (Bottom Up), ומדגיש את מאמצי ההתנגדות של הכנועים, לכאורה, וחסרי כל כוח. במקום שיש כוח יש התנגדות ויש מאבק מתמיד על הגדרות מחדש של הכוח. פוטנציאל ההתנגדות הוא עדות לאוטונומיה של כל אחד מהפרטים במערכות יחסים אלו. ההתנגדות מלמטה למעלה היא לעתים גלויה ולעתים סמויה ומתבטאות במשא ומתן, דיאלוג ומחאה Foucault, 1980) (Foucault, 1983.
כאשר המאבקים הללו מתקיימים במידה, הם משמשים כמנגנון אפקטיבי וחיוני מאוד של היזון חוזר; ויש בהם, כאמור, ברכה גדולה למערכת.
אבל, כאשר המערכת גולשת למאבקי יתר והם משתלטים עליה, הם משתקים אותה.
מאבק העוצמה בטבע
מאבקי עוצמה קיימים בטבע כמו בין בני אדם, וכמו בין לאומים שונים: דוגמה מצוינת לבעלי חיים / צמחים שנאבקו וניצחו במאבקי עוצמה עם מינים אחרים, הם מה שמכונה: מינים פולשים. לדוגמה:
דְּרָרַה היא מין היא מין תוכי טרופי, החי בלהקות. כששחררו אנשים בעלי כוונות טובות (או לא...) את זוג הדררות הראשון בפארק הירקון. עם הזמן, הדררות המשיכו לצבור עוד ועוד עוצמה עד שדחקו את יתר הציפורים המקומיות והשתלטו על הפארק לחלוטין.
[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן]
העשרה
- פנחס יחזקאלי (2016), מאבק העוצמה בארגונים, ייצור ידע, 12/4/16.
- פנחס יחזקאלי (2018), גישת הקונפליקט החברתי, ייצור ידע, , 14/10/18.
- ערן ויגודה (1997), פוליטיקה ארגונית: מאפיינים, גורמים והשלכות של תהליכי השפעה בין-אישיים על ביצועי עובדים במינהל הציבורי הישראלי, חיפה: אוניברסיטת חיפה, המחלקה למדעי החברה והמתמטיקה, החוג למדע המדינה, ספטמבר, 1997.
- Emerson R.E. (1962), Power -dependence relations, American Sociological Review, 27, 31-41.
- Emerson R.E. (1972), Exchange Theory, part 1: A psychological basys for social exchange` part 2: Exchange relations exchange networks and groups asexchange systems, In: Berger J., Zelditch M., Anderson B. (eds.), Sociological Theories in Progress, 2, Boston: Houghton Mifflin.
- Molm L.D. (1997), Corrective Power in Social Exchange, Cambridge: Cambridge University Press.
