תקציר: מחקר מדעי (scientific research) הוא סוג של מחקר (ישנם גם סוגי מחקר אחרים, ראו בהמשך): פעילות שיטתית של הצגת שאלות וניסיון לענות עליהן. זאת, להבדיל מאינטואיציה, שהיא 'תחושות בטן' לגבי האופן שבו דברים קורים... מחקר מדעי כפוף לארבעה מאפייני יסוד: אובייקטיביות - על המחקר להתבצע באופן שמנותק מרגשות החוקר; אמפיריות - על המחקר להתבסס על נתונים משדה המחקר, מהעולם; פומביות - המחקר המדעי מפורסם בכתבי עת, כך שניתן לבחון את מהימנותו; ו- סקרנות וספקנות של החוקר....
[תמונה חופשית שהועלתה על ידי U.S. Department of Agricu לאתר flickr]
המאמר עודכן ב- 7 בדצמבר 2020
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
מחקר מדעי (scientific research) הוא סוג של מחקר (ישנם גם סוגי מחקר אחרים, ראו בהמשך): פעילות שיטתית של הצגת שאלות וניסיון לענות עליהן. זאת, להבדיל מאינטואיציה, שהיא 'תחושות בטן' לגבי האופן שבו דברים קורים...
מחקר מדעי כפוף לארבעה מאפייני יסוד
- אובייקטיביות - על המחקר להתבצע באופן שמנותק מרגשות החוקר.
- אמפיריות - על המחקר להתבסס על נתונים משדה המחקר, מהעולם.
- פומביות - המחקר המדעי מפורסם בכתבי עת, כך שניתן לבחון את מהימנותו.
- סקרנות וספקנות של החוקר.
ישנם סוגי מחקר נוספים, שאינם בהכרח כפופים לכללי המחקר המדעי. למשל:
- מחקר מוסדי: למשל – צבא, משטרה, משרד האוצר, בנק ישראל ועוד...
- מחקר עסקי: חברות תרופות, חברות קוסמטיקה, ארגוני הזנק (סטארט-אפ) ועוד...
אנו חיים בעידן של דינאמיות מואצת והתרכזות של 'כסף גדול' בעולם העסקי... התוצאה: בעשורים האחרונים קיימת תופעה של נדידת המחקר - ובעקבותיו הידע - מן האקדמיה החוצה. קיימים תחומים שבהם מצטבר ידע, יותר מאחרים מחוץ לאקדמיה. למשל: בתום הניהול וההתנהגות הארגונית.
את הנחיתות של האוניברסיטאות מול החברות העסקיות ראינו למשל, בעסקת מוביליי, ב- 2017: רגע לפני עסקת הענק במסגרתה רכשה אינטל את מובילאי תמורת 15.3 מיליארד דולר, החתים פרופ' אמנון שעשוע שלושה חברים מהוועד המנהל של האוניברסיטה העברית על מכתב, שבמסגרתו הם מוותרים על כל טענה או זכות ב-IP (הקניין הרוחני) של מוביליאי:
[להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן]
התוצאה:
- ביזור ידע, וקושי להישאר מעודכנים.
- קשה לדעת מה נכון: התפתחות שרלטנות וידע שקרי, בתחומים אטרקטיביים לעשיית כסף (למשל, בתחום המנהיגות).
קיימים היום ניסיונות ממוסדים לחבר מחקר עסקי ופיקוח אקדמי, למשל, דרך קרנות המחקר והפיקוח של האיחוד האירופי. דוגמה כזו היא תכנית הוריזון 2020 (Horizon 2020) תכנית המו"פ האירופאית לשת"פ מדעי ותעשייתי, עם תקציב כולל של 77 מיליארד יורו ל-7 שנים (2020-2014).
דרכי החקירה המדעית
קיימות שתי דרכים לחקור - בשדה ובמעבדה:
- מחקרי-שדה: ראיית התנהגות בני אדם, במישרין או בעקיפין, בנסיבות התרחשותה , בלי שהחוקר יתערב במתהווה התערבות של ממש (המחקר נעשה בארגון).
- מחקרי מעבדה: גם הקשר וגם דפוס ההתנהגות ניתנים לפיקוח ולהכוונה (למניפולציה). אנחנו משנים את המציאות לצרכינו המחקריים (אני יוצר ארגון מדומה, ומבצע סימולציות).
כיוון ש'אין ארוחות חינם', במחקר שדה אנחנו מרוויחים התאמה של המחקר למציאות, אך איננו יכולים לשלוט על כל מרכיבי המחקר. לעומת זאת, במחקר מעבדה אנחנו מרוויחים שליטה, ומשלמים בהתאמת המחקר למציאות. לכן:
- מחקרי-שדה בודקים מתאם בין קשרים: האם שני משתנים קשורים אחד לשני (למשל, האם יש קשר בין אכילה רבה להשמנה).
- מחקרי מעבדה בודקים: האם יש קשר סיבתי בין משתנים - האם משתנה אחד גורם להופעה או להיעלמות של משתנה אחר (למשל, האם אכילה רבה גורמת להשמנה).
שלבי החקירה המדעית
- הגדרת שאלת המחקר: מה אנחנו רוצים לברר? רוב שאלות המחקר מתייחסות לקשר בין משתנים. הקשר החזק ביותר הוא קשר סיבתי (Causation), למשל: לרמת השכר של העובדים קשר ישיר לנטישה / לנאמנות עובדים. אבל, ברוב המקרים קשה להוכיח קשר סיבתי, ואנחנו מחפשים מתאם (Correlation): אומדן סטטיסטי לקיום קשר, עוצמתו ומובהקותו.
- סקירת ספרות מקצועית
- ניסוח השערת מחקר: מה אני משער שאמצא?
- בחירת שיטת המחקר: קיימות שתי שיטות: מחקר כמותי ומחקר איכותני (ראה בהמשך).
- איסוף נתוני מחקר
- ניתוח נתוני מחקר
- ממצאים ומסקנות: מה המשמעויות והמסקנות הנובעות מהחיבור של הממצאים לספרות הראשונית.
מחקר כמותי ומחקר איכותני
מחקר כמותי
- מחקר כמותי (Quantitative Research) עוסק בהפקת מידע מתוך חתך רוחבי עתיר בנתונים (חקירה של "כמות של נתונים").
- הנתונים נאספים בתצפיות רבות ככל האפשר (ראיונות בסקרים, רשומות במאגר מידע, וכדומה).
- לאחר איסוף הנתונים נפעיל כלים סטטיסטיים לצורך ניתוחם.
- באמצעות הכלים הסטטיסטיים נוכל לבחון השערות מדעיות, ולהפיק תובנות, כמו: לבנות מודלים לחיזוי וניבוי התנהגות או מגמות בשוק; וכדומה.
- שאלת המחקר, במחקר כמותי, עוסקת בקשרי גומלין בין משתנים: גורם או משתנה הוא מאפיין, שבאמצעותו אפשר להבדיל בין פרטים בחברה מסוימת.
- משתנה צריך להיות חד משמעי ויכול לקבל לפחות שני ערכים. למשל: מין; מוצא אתני; גיל; דת; וכדומה.
- ישנם שני סוגי משתנים: משתנה מסביר (תלוי) ומשתנה מוסבר (בלתי תלוי). ערכי המשתנה התלוי הם התוצאה המוסברת המשוערת של המחקר או הניסוי. משתנה מסוים יכול להיות משתנה מסביר במחקר אחד, ומשתנה מוסבר למחקר אחר. הכל לפי, מה אנחנו מבקשים לבדוק!
[התרשים: 'ייצור ידע']
- אנחנו מחפשים מִתְאָם או קוֹרֶלַצְיָה בין המשתנים: זהו מדד סטטיסטי (שהוא פחות מקשר מושלם), המעריך את העקביות ביחסים בין כמה משתנים. כלומר, האם ישנה עקביות בין שינוי במשתנה אחד מהם לבין שינוי במשתנה אחר. כאשר המתאם מלמד על התאמה גבוהה ביחסים בין המשתנים, לעתים הדבר רומז גם על קשר של סיבתיות אך לא בהכרח. ערכו של מתאם, המבטא התאמה מוחלטת, הוא 1+; ערכו של מתאם, המבטא התאמה הפוכה, הוא 1-; מצב של היעדר קשר: 0.
מחקר איכותני
- מחקר איכותני (Qualitative Research) מיועד להגיע להבנה עמוקה על התנהגות אנושית, והסיבות להתנהגות זו. המחקר עוסק בהפקת מידע מתוך חתך אוכלוסייתי צר, אך עמוק. פה לא נדרשת כמות גדולה של נתונים רוחביים, אלא כמות מצומצמת יחסית, אך בפירוט מרבי, וברזולוציה גבוהה.
