תקציר: מסגור (Framing) היא הדרך שבאמצעותה מומחים ואמצעי התקשורת מפשטים ומעצבים בעיות ציבוריות מורכבות בעבור הקהל. הם מכניסים אירוע או בעיה חדשים לתוך תבנית קבועה, לצורך הגדרתם. הסיפור מסופר מנקודת מבט מאוד מכוונת, ולא מאפשר לקורא לחשוב על המציאות מהיבטים שונים. טכניקות המסגור כוללת: סטריאוטיפים, דפוסים מוכרים, סיפור שמזהה מי אחראי, הדגשת טרגדיות, הדגשת סטיגמות, התעלמות מסתירות פנימיות וכו'.

[בתמונה: מסגור... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי realworkhard לאתר Pixabay]

[לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 12 באוקטובר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מסגור (Framing) היא התופעה של הפשטת מציאות מורכבת והסברתה כמציאות מדומה ליניארית ובדויה, רק כדי להשיג אשליה של שליטה ... ו- סדר (סיבה אחת – בעיה – פתרון), בעוד בעיות מורכבות הן תוצר של מפגש של גורמים רבים. זהו תהליך סלקטיבי בלתי מודע, בו מוצגת מסגרת התייחסות או סכמה למידע או לאירוע. מסגרת התייחסות זו משפיעה על הפרשנות הסובייקטיבית שנותן הפרט למידע או לאירוע זה.

מסגור היא הדרך שבאמצעותה מומחים ואמצעי התקשורת מעצבים בעיות ציבוריות בעבור הקהל. הם מכניסים אירוע או בעיה חדשים לתוך תבנית / דפוס פעולה קבוע, לצורך הגדרתם. הסיפור מסופר מנקודת מבט מאוד מכוונת, ולא מאפשר לקורא לחשוב על המציאות מהיבטים שונים. טכניקות המסגור כוללת: סטריאוטיפים, דפוסים מוכרים, סיפור שמזהה מי אחראי, הדגשת טרגדיות, הדגשת סטיגמות, התעלמות מסתירות פנימיות וכו'.

כלומר, מסגרות הן מעין סכמות אשר מקנות לאינדיבידואל כלי ארגוני שמאפשר לו לפרש, לעבד ולשמור את המידע, אבל בדרך מסוימת מאוד. על ידי השימוש במסגור, התקשורת מעצבת נושא או בעיה, ובכך משפיעה על הבנת הקהל בהקשר זה.

[להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'ליניאריות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'חוסר ליניאריות', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: תבניות/דפוסים חוזרים, לחצו כאן]

[בתמונה: מסגור... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי rawpixel לאתר Pixabay]

הגדרה נוספת היא יצירת מסגרת, אשר נועלת את הקהל על פרספקטיבה ומשמעות מסוימות.

בעולם של  אי ודאות, קיימת נטייה אנושית למסגר בעיות, על מנת ליצור תחושה של שליטה בסיטואציה, גם אם היא כוזבת!

פרופ' אודי מנור ממחיש 'מסגור' במשפט: 'לכל מטבע יש שני צדדים'; וטוען כי הנמשל לא דומה למשל, כי בעולם המעשים, אליו ניגשים בפתיחות הנדרשת הזו - לפיה לכל דבר יש שני צדדים - המצב אחר בתכלית. מנור מביא כדוגמה את הסכסוך היהודי-ערבי; שבו, יש הרבה יותר משני צדדים: "לצד העובדה הידועה אך השכוחה לפעמים שלא כל היהודים ולא כל הערבים חושבים אותו הדבר, מה שמוביל למסקנה הזמנית שהנה יש לנו כבר ארבעה צדדים לפחות (בפועל יש הרבה, הרבה יותר), כדאי להזכיר עוד "שני צדדים" מרובי צדדים כמו 'העולם הערבי' (הלא פלסטיני) ו'העולם'".

במלים אחרות - מסכם מנור - כשאיש תקשורת ניגש לברר את סוגיית הסכסוך על פי הסיסמה לפיה לכל מטבע יש שני צדדים, הרי שאין שום סיכוי שהוא יצליח לראות את התמונה, לשאול לגביה שאלות ולהציע פרשנויות.

[לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן] [למאמרו של פרופ' אודי מנור: 'כמה צדדים יש למטבע?', לחצו כאן]

מסגור כ'מיטת סדום' מחשבתית...

ניקולס טאלב, מחבר הספר 'הברבור השחור' מכנה את תופעת המסגור 'מיטת סדום'. הוא כתב ספר - שכולו פתגמים - המהווים סוג של 'מיטת סדום' כזו (ראו תמונת כריכה משמאל):

"כל אחד מן הפתגמים המופיעים בספר הוא סוג של מיטת סדום" כזו - טוען טאלב - "הידע שלנו, בני האדם, מוגבל; וכמוהו גם הראייה וההבנה שלנו. על הפער הזה אנו מגשרים באמצעות דחיסת החיים והעולם לתוך דגמים פשוטים וסחירים., הכללות, הפשטות, מטבעות לשון ונרטיבים ארוזים מראש - והתוצאות, לעתים, מתפוצצות בפרצופנו" (טאלב, 2011, ע' 5).

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של טאלב: ''מיטת סדום'. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[להרחבה על ספרו של נסים ניקולס טאלב: 'מיטת סדום', לחצו כאן]

תופעת המסגור קיימת גם אצל בעלי חיים

מסגור מתבצע, לא רק על ידי בני אדם.

הנה לדוגמה מצב שבו שני כלבים רגילים להיפגש משני עבריו של שער ברזל. בחסות השער הם יכולים לנבוח, לאיים ולחשוף שיניים זה על זה. אולם, הפעם הם נקלעים למצב שבו השער פתוח. זוהי מציאות חדשה, הטומנת בחובה סיכונים לא מעטים, אך גם הזדמנויות. אבל הכלבים מעדיפים להסביר את המציאות החדשה דרך המציאות הקודמת, להצטופף משני צידיו של השער הפתוח - כאילו הוא סגור - ולהמשיך את הריטואל הקודם:

דוגמה נוספת לקיומה של תופעת המסגור בקרב בעלי חיים:

[לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן]

דוגמה למסגור: סערת התלונות האנונימיות

שר המודיעין מטעם מפלגת יש עתיד והמתמודד (עד אז, וודאי כמעט...) לראשות הסוכנות היהודית, האלוף במילואים אלעזר שטרן יצא בראיון נגד התלונה האנונימית שנועדה ליירט את מועמדותו של ראש השב"כ, רונן בר; והסתבך בסוגיית התלונות האנונימיות של נשים על הטרדות מיניות:

[למאמרה של שמחה ברנס באתר 'כיפה', לחצו כאן]

כריכת כל המכתבים האנונימייים בקבוצה אחת שעשיית דין אחד לכולם היא, כמובן, מסגור; שהרי, אי אפשר עם מכתבים אנונימיים ואי אפשר בלעדיהם... יש תלונות אנונימיות שאסור לגרוס; אבל יש גם כאלה שחובה לגרוס. הכל לפי ההקשר!

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'מכתבים אנונימיים – אי אפשר איתם ואי אפשר בלעדיהם…', לחצו כאן]

[בתמונה: אי אפשר עם מכתבים אנונימיים ואי אפשר בלעדיהם... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

הערות קוראים

• אלון שוורץ: מסגור הוא האופן בו בני אדם תופסים את המציאות מכיוון שכך אנחנו פועלים. אי הוודאות היא המצב שבו אנו נמצאים, כשאנו לא ממסגרים. מסגור הוא אופן הפעילות האנושי שיסודו הכללה והפשטה. ראשית, הכללה חלוקת העולם למינים וסוגים (אריסטו) ואז ניתוק הסובייקט מסביבתו והפיכתו לחלק מסדר קבוצתי. ״התפוז הוא פרי״ הכללה הכוללת את התפוז כחלק מקבוצת הפרות. הבעיה במשפט זה שהוא משפט חד כיווני... פרי אינו תפוז. מרגע שהופשט התפוז מכלל תכונותיו האחרות שאינן היותו פרי אין להן יותר רלוונטיות במסגרת קבוצת ההתייחסות החדשה. חמוץ, כתום, ריח מתקתק, הרכב כימיקלי, משקל, השראה ספרותית, ישראליות וציונות אינם נכללים בהגדרת התפוז כפרי. בוודאי שלא התפוז הפרטי.

[להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• נסים ניקולס טאלב (2011), מיטת סדום, פתגמים מעשיים, אור יהודה: כנרת זמורה ביתן דביר.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), חוסר ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תבנית - דפוס חוזר, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), עולם של הוקוס פוקוס, ייצור ידע, 26/11/18.
• אודי מנור (2020), כמה צדדים יד למטבע?, ייצור ידע, 31/5/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מכתבים אנונימיים – אי אפשר איתם ואי אפשר בלעדיהם…, ייצור ידע, 14/4/14.