תקציר: נקודת השיא של ההצלחה (The peak of success) או נקודת המיצוי (Culminating point), היא הנקודה שבה מתמצה יכולתנו להצליח. אם טרם הושגה הצלחה מלאה, עוצמתו של כוח צבאי כבר אינה מספקת כדי למלא את משימתו. ההצלחות מתחילות להיעלם, והשקעה הולכת וגדלה של משאבים תניב תועלת הולכת ופוחתת, עד שיגיעו נקודת המפנה והמהפך (לוטוואק, 2002, עמ' 48-39; ראו הכרזה בסוף המאמר).

[בתמונה: נקודת השיא של ההצלחה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

עודכן ב- 11 בדצמבר 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בחודשים הראשונים של המלחמה, צברה ישראל הישגים טקטיים (ושמטה את חלקם) ללא כל הישג אסטרטגי ממשי.

אבל מרגע מסויים החלו ההישגים האסטרטגיים להצטבר עוד ועוד, תוך השקעה הולכת וקטנה. אפשר לדמות זאת לטיפוס במעלה גבעה. בהתחלה האופק אינו נראה לעין אבל אח"כ, כל צעד נגלה לפנינו עוד ועוד.

אבל אין ארוחות חינם. ההצטברות המהירה של ההישגים האסטרטגיים מלמדת שאנחנו קרובים לנקודת השיא של ההצלחה. כשכמות ההשקעה על כל הישג אסטרטגי תלך ותגדל נדע שאנחנו קרובים למצות את המלחמה הזו...

ההיסטוריה הצבאית רוויה ברגעים שבהם כוחות עולים לשיא הצלחתם ואז נתקלים במגבלות שמונעות מהם להמשיך בהתקדמות. תופעה זו, המכונה "נקודת השיא של ההצלחה" או "נקודת המיצוי", מתארת את הרגע שבו צבא, ארגון, או מדינה מגיעים לשיא היכולת שלהם ואז חווים ירידה בכושר הביצוע שלהם. ראשיתו של מושג זה בכתבי קלאוזוביץ, והוא משמש לניתוח אסטרטגי של מערכות צבאיות והבנת הגורמים להצלחות ולכישלונות.

מהי נקודת השיא של ההצלחה (The Peak of Success) או נקודת המיצוי (Culminating Point)?

נקודת השיא של ההצלחה (The peak of success) או נקודת המיצוי (Culminating point), היא הנקודה שבה מתמצה יכולתנו להצליח. אם טרם הושגה הצלחה מלאה, עוצמתו של כוח צבאי כבר אינה מספקת כדי למלא את משימתו. ההצלחות מתחילות להיעלם, והשקעה הולכת וגדלה של משאבים תניב תועלת הולכת ופוחתת, עד שיגיעו נקודת המפנה והמהפך (לוטוואק, 2002, עמ' 48-39; ראו הכרזה בסוף המאמר).

קלאוזוביץ הגדיר את נקודת המיצוי כשלב שבו כוח צבאי, על אף הצלחותיו, מגיע לגבול יכולתו ואינו מסוגל להמשיך להתקדם מבלי להסתכן בכישלון. נקודה זו נובעת משילוב של גורמים כמו עייפות החיילים, הידלדלות משאבים, אובדן מורל, והתארגנות מחדש של האויב. באופן מעשי, נקודת המיצוי מסמנת את תחילת היפוך המומנטום של המערכה.

דוגמאות היסטוריות קלאסיות של מעבר נקודת המיצוי הן:

1. מבצע ברברוסה (1941): הפלישה הגרמנית לברית המועצות הדגימה את התופעה באופן מובהק. הכוחות הגרמניים הגיעו עד שערי מוסקבה אך נתקלו במזג האוויר הקשה, בהתנגדות עיקשת, ובהתארכות קווי האספקה, מה שהוביל למיצוי היכולת המבצעית שלהם.
2. קרב סטלינגרד (1942-1943): הכוחות הגרמניים הגיעו לנקודת שיא בתחילת הקרב אך נקודת המיצוי שלהם התגלתה כאשר התשתית הלוגיסטית נכשלה ואפשרה לצבא האדום לכתר ולהביס אותם.

3. הפלישה לנורמנדי (1944): צבאות בעלות הברית התקדמו במהירות לאחר הנחיתה אך נתקלו במיצוי יכולת עם התארכות קווי האספקה וההתנגדות הגרמנית. רק לאחר הפסקה והתארגנות מחודשת הצליחו לשוב ולהתקדם.

(דוגמאות היסטוריות נוספות, ראו בהמשך).

[הכרזה: ייצור ידע]

הגורמים לנקודת המיצוי

1. משאבים מוגבלים: היכולת הלוגיסטית של צבא היא לרוב הגורם המגביל העיקרי. ככל שהצבא מתרחק מבסיסי האספקה שלו, כך עולה הסיכון למיצוי יכולתו.

2. התנגדות עיקשת: עמידות האויב יכולה להוביל להוצאות גדולות יותר מהמתוכנן בכוח אדם ובמשאבים.
3. שחיקה פסיכולוגית: החיילים עצמם סובלים מעייפות ומירידה במורל, מה שפוגע ביעילות המבצעית.

4. הפתעות אסטרטגיות: שינוי בלתי צפוי במצב, כגון הופעת בעל ברית חדש לצד האויב, יכול לזרז את המיצוי.

המשמעויות האסטרטגיות

נקודת המיצוי מהווה אזהרה לצורך בהערכת מצב מחודשת. מנהיגים צבאיים נדרשים לזהות את הנקודה הזו בזמן כדי להימנע ממערכה מיותרת ולהתמקד בהתארגנות מחדש.

נקודת המיצוי בעולם המודרני

בעידן המודרני, עם התפתחות הטכנולוגיה, ניתן לזהות מוקדם יותר סימנים לנקודת מיצוי. למשל, במלחמות המפרץ (1991 ו-2003), השימוש במודיעין מתקדם וטכנולוגיות לוגיסטיות אפשרו לכוחות הקואליציה להימנע ממיצוי מוקדם ולשמור על רציפות מבצעית.

[בתמונה: נקודת השיא של ההצלחה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

סיכום

נקודת המיצוי היא תופעה טבעית המלווה כל מערכת צבאית, חברתית או כלכלית. הבנת הגורמים והמשמעויות שלה יכולה לשמש כלי חיוני לתכנון אסטרטגי, הן בשדה הקרב והן בתחומים אחרים. לימוד מעמיק של דוגמאות היסטוריות משמש כהשראה למנהיגים בני זמננו להתכונן ולהתמודד עם האתגרים שמביאה עימה נקודה זו.  

[בתמונה: נקודת השיא של ההצלחה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

דוגמאות נוספות ל'נקודת השיא של ההצלחה' בהיסטוריה הצבאית

אוקטובר-נובמבר 2023: חמאס עובר את נקודת המיצוי של ההצלחה

שלושה שבועות, מאז טבח ה- 7 באוקטובר 2023, שלט חמאס במומנטום והכתיב את סדר היום. מן הסתם הכין חמאס 'הפתעות' רבות לצה"ל; אולם, עדכני לכתיבת שורות אלה בסוף אוקטובר 2023, הגיעה המערכה שניהל נגד ישראל לכדי מיצוי:

• המהלומה מערכתית של צה"ל ברצועה הניבה תוצאות טובות מהצפוי.
• יתר הזירות נשמרות 'על אש קטנה' בעזרת האמריקנים.
• צה"ל יצר אזורי חיץ בין האויב ליישובים הישראליים שעל הגבול.
• מדינות המערב הבינו באותה עת את ההשלכות של הצלחת חמאס עליהם, וגיבו (עדיין) את ישראל.
• מצרים הבינה ששלטון חמאס בעזה עומד להסתיים, ושינתה מעט את אוריינטציה, מהבעת עוינות גלויה לניסיון להרוויח משהו לעצמה בתיווך לשחרור החטופים.
• ישראל - למעט קיצוני המחאה שממשיכים בשלהם - מאוחדת כפי שלא הייתה שנים והתנערה בבת אחת מחלומות השלום והאחווה, לנקוט יד ברזל נגדל כל החותרים נגדה, מבפנים ומבחוץ.

ניתן היה לזהות גם שינוי תודעתי בציבוריות הישראלית: אפילו פרסום סרטון החטופות שתוקפות את נתניהו, ב- 31/10/23  שנועד לערער את החוסן הישראלי ולחזק את תוקפי ראש המערכת השלטונית הישראלית מבפנים - נבלע בחגיגות שחרורה של החיילת החטופה, אורי מגידיש.

במילים אחרות, המתקפה הערבית נגדנו עברה את נקודת השיא של ההצלחה.

[בתמונה: החיילת אורי מגידיש חוזרת לחיק משפחתה משבי החמאס, ב- 31/10/23. ניתן לזהות גם שינוי תודעתי בציבוריות הישראלית. אפילו פרסום סרטון החטופות שתוקפות את נתניהו, נבלע בחגיגות שחרורה... התמונה: שב"כ. שם הצלם אינו מוזכר]

1940: המתקפה הגרמנית במערב במלחמת העולם השנייה מגיעה למיצוי

ב-1 בספטמבר 1939 נפתחה מלחמת העולם השנייה בפלישת גרמניה לפולין ובכיבושה, תוך כחמישה שבועות. באפריל 1940 כבשה גרמניה את דנמרק ונורווגיה. במאי 1940 נפתחה האופנסיבה הגרמנית במערב, כשגרמניה כובשת בסערה - בשישה שבועות ובמספר נפגעים זעום - את כל מערב אירופה; ומתייצבת על תעלת למנש.

אז, החל קרב הריכוך של חיל האוויר הגרמני - הלופטוואפה - על בריטניה, תשתיותיה ובירתה; ומצבו של חיל האוויר הבריטי - ה- RAF - החל להיות נואש: בשבועיים המכריעים שבין ה- 23 באוגוסט 1940 ל- 6 בספטמבר, איבדו הבריטים 466 מטוסי קרב, ו- 103 טייסים שנהרגו ו- 128 שנפצעו קשה... עוד שבועות מעטים כאלה ולבריטניה לא תישאר הגנה בשמיה... (שיירר 1976, ע' 645). זו הייתה נקודת השיא של ההצלחה הגרמנית!

ואז עשו הגרמנים טעות אסטרטגית שהכריעה את גורל הקרב ועצרה את הגאות שלהם. לאחר שהגנת מטוסי הקרב הבריטיים סבלה אבידות באוויר ועל הקרקע, שלא יכלה לעמוד בהן עוד זמן רב, הפנה הלופטוואפה את התקפתו ב- 7 בספטמבר 1940 להפצצות ליליות המוניות על לונדון. "למטוסי הקרב של ה- RAF ניתנה חנינה... (שיירר 1976, ע' 645).

ואז, אחרי 'נקודת השיא של ההצלחה' באה נקודת המפנה: לאחר 9 לילות של הפצצות לילה מוצלחות על לונדון (מה- 7 בספטמבר עד ה- 3 בנובמבר) - שזרעו הרס חסר תקדים - הרגיש הלופטוואפה בטוח דיו לבצע התקפת יום גדולה:

ביום א', ה- 15 בספטמבר הגיעו כ- 200 מפציצים גרמנים מלווים במטוסי קרב מעל תעלת למנש, כשפניהם ללונדון. מפקדת מטוסי הקרב הבריטית - שקיבלה במתנה מהגרמנים שבוע של התאוששות וניצלה אותו היטב - איתרה את הכוח בעזרת מסכי הרדאר שלה והייתה מוכנה: רוב המטוסים פוזרו ואולצו לשוב על עקבותיהם. 56 מטוסים גרמנים הופלו. נקודת המפנה בקרב על בריטניה ובהתפשטות הגרמני מערבה הגיעה; ובריטניה ניצלה (שיירר 1976, עמ' 649-648).

[בכרזה: הקרב על בריטניה 1940... מקור הכרזה: טוויטר]

ספטמבר 1914: המתקפה הגרמנית במערב נבלמת וממצה את עצמה בקרב על המארן

באוגוסט 1914 יצאו הגרמנים למתקפה הגדולה במערב במהלך הגדול והמשמעותי של מלחמת העולם הראשונה. המתקפה התבססה על תוכניתו של הגנרל אלפרד שליפן, הוגה תכנית שליפן המפורסמת, שביסס אותה על לפיתה של צרפת מעורפה והשמדתה, בנוסח קרב קנה המפורסם של חניבעל. בשל האילוץ של חוסר היכולת ללפות את צרפת משני צדדיה, התבססה התכנית על לפיתת צרפת ממערב (ראו מפה למטה), תוך הרס אגפי האויב והשלמתה בקרב הכרעה, שבו יותקף האויב מאחור. כדי להצליח, היו הגרמנים חייבים לחזק, ככל יכולתם את אותה 'כנף ימנית', לכשיגיעו חייליה לקרב ההכרעה.

ואז, בתחילת ספטמבר 1914 - אחרי חודש של צעידה מאומצת שהתישה את הרגלים הגרמנים, ביצע המצביא הגרמני, פון קלוק את טעותו הקריטית ושבר את כוחותיו לפני פריז, תוך שהוא מושיט למגיניה את ערפו.

הגנרל ז'וזף גליאני - מהאינטליגנטים והמנוסים בקציני הצבא הצרפתי שחזר מפרישה כדי למלא את תפקיד המושל הצבאי של פריז - זיהה את הטעות והבין את גודל הרגע. הוא הצליח במאמץ לא פשוט להשפיע על פקודו לשעבר, הרמטכ"ל הצרפתי הגנרל ז'וזף ז'ק סזר ז'ופר להילחם על המארן (מן הסתם, הוא היה האדם היחיד שיכול היה לעשות זאת...). קשה עוד יותר היה לשכנע את מפקד כוח המשלוח הבריטי, סר ג'ון פרנץ', להילחם עימם; אבל, משהשתכנע ז'ופר, הוא נסע את פרנץ' והצליח לשכנעו.

ההתקפה של בעלות הברית, שהחלה ב-8 בספטמבר 1914, הרחיבה פרצה שהייתה קיימת בין הארמיות הגרמניות, שנאלצו לסגת. ארבעה ימים לפני המועד המתוכנן של ההכרעה הגרמנית, נופצה התוכנית. אבל חוסר היכולת של הצרפתים לנצל הצלחה הביא את המלחמה מהר מאוד למלחמת חפירות.

[מפת תכנית שליפן: שימו לב לכנף הימנית (החץ השמאלי ביותר במפה). קרב ההכרעה בתום השלמת הלפיתה היה תלוי בחוזקה של כנף זו...). המפה היא נחלת הכלל]

נובמבר 2022: מתקפת הנגד האוקראינית ממצה את עצמה

החצי הראשון של נובמבר 2022 הם ימים של הצלחה עצומה לצבא האוקראיני, שהצליח להחזיר לעצמו כמות נכבדה מהשטח שכבשה רוסיה במלחמה. הרוסים פשוט ויתרו. הם קיפלו את כוחותיהם אל הגדה המזרחית של נהר הדנייפר רחב הידיים, הנשפך אל הים השחור בצורת דלתה באורך עשרים וחמישה קילומטר שמתחילה בחרסון.

אבל דווקא ההצלחות הללו מחד גיסא; והחורף הנושף בעורפם של האוקראינים, הביאו לכך שהמתקפה האוקראינית מיצתה את עצמה ועברה את נקודת השיא של ההצלחה:

• אחרי תקופה של מפלות, בעיקר בזכות הרקטות האמריקניות המתקדמות, הסתגלו הרוסים ולמדו להסתדר עם הרקטות הללו, כך שהאפקטיביות שלהן קטנה.
• הדנייפר וקו ההגנה שמקימים הרוסים לאורכו הקשו מאוד על האוקראינים, שחששו שמלחמת התנועה באוקראינה תהפוך למלחמת התשה של חפירות, בנוסח החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה.
• החורף הרוסי אפשר לרוסיה התאוששות ובנייה מחדש של מערכיה הצבאיים.

[לריכוז המאמרים על 'הצלחה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

 

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'הצלחה' ו'כישלון'.
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
• אוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה.
• הרחבת המושג: נקודת מפנה.
• הרחבת המושג: 'עוצמה'.
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת'.
• הרחבה בנושא: 'שריפת אנטרופיה'.
• הרחבה בנושא: 'ייצור אנטרופיה'.

[בתמונה: נקודת השיא של ההצלחה... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Paxson Woelber לאתר flickr]

העשרה ומקורות

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• יחזקאלי פנחס (2014), נקודת מפנה, ייצור ידע, 16/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), מלחמת העולם הראשונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שריפת אנטרופיה: התכלות האנטרופיה הארגונית, ייצור ידע, 23/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ייצור אנטרופיה, ייצור ידע, 23/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• מיכאל קובי (2015), דאעש בעיראק: נקודת מפנה? ישראל היום, 19/5/15.
• מאיר פינקל (ללא תאריך), יעילות ונקודת השיא של ההצלחה.
• לוטוואק אדוארד (2002), אסטרטגיה של מלחמה ושלום, תל אביב: מערכות.
• ויליאם ל' שיירר (1976), עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי, היסטוריה של גרמניה הנאצית, תל אביב: שוקן, כרך שני.
• אג"ם-תוה"ד (1998), המילון למונחי צה"ל, תל אביב: צה"ל, מטכ"ל.

[בתמונה: אדוארד לוטוואק וספרו "אסטרטגיה של מלחמה ושלום", שראה אור בהוצאה מערכות ב- 2002. תמונתו של לוטוואק נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידו. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]