תקציר: הסביבה המשימתית (The Task Environment) היא אחד משני חלקיה של האת הסביבה הארגונית: הסביבה הקרובה שבה הארגון פועל, ובה מצויים בה גורמים חיצוניים, המשפיעים עליו, ומשמשים אותו לשם השגת מטרותיו...
[בתרשים: סביבה משימתית היא אותו חלק בסביבה הארגונית הקרוב ביותר לארגון (צבוע צהוב)]
המאמר עודכן ב- 25 בנובמבר 2020
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
הסביבה המשימתית של ארגון (The Task Environment) היא אחד משני חלקיה של האת הסביבה הארגונית: זו הסביבה הקרובה שבה הארגון פועל, ובה מצויים בה גורמים חיצוניים, המשפיעים עליו, ומשמשים אותו לשם השגת מטרותיו.
את הסביבה הארגונית ניתן, כאמור, לחלק לשני חלקים עיקריים (ראו התרשימים, למעלה ולמטה):
- החלק הקרוב לארגון הוא הסביבה משימתית (The Task Environment; צבועה בצהוב בתרשים למעלה): אותם אלמנטים בסביבה הארגונית, הוא כולל אלמנטים כמו: לקוחות, מפיצים, ספקים ומתחרים.
- החלק המרוחק יותר הוא הסביבה הכללית: גורמים טכנולוגיים; כלכליים; בין לאומיים; פוליטיים; משפטיים; דמוגרפיים; חברתיים; ותרבותיים.
[להרחבת המושג: 'ארגון', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'סביבה ארגונית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'סביבה כללית', לחצו כאן]
מאפיינים
הסביבה המשימתית של ארגון היא אותם אלמנטים בסביבתו החיצונית הקרובה, המשפיע על יכולתו להשיג את מטרותיו העסקיות, כמו למשל מתחרים, לקוחות, ספקים ואספקת עבודה. אלו הם החלקים בסביבה הארגונית, הקרובים ביותר לארגון (ראו התרשים למעלה).
שטח השיפוט של הארגון נקבע במשא ומתן מייגע עם המערכות האחרות שנמצאות בסביבה המשימתית שלו. משא ומתן זה בין הארגונים יוצר מערכת של ציפיות הדדיות מוגדרות, שבתוכה יפעל הארגון (גזיאל 1990; עפרון ויחזקאלי, 2007 ע' 257).
מטבע הדברים, החלוקה הזו אינה רלוונטית תמיד:
- כך למשל, היא לא רלוונטית עבור משרדי ממשלה וגופים ממשלתיים, שם הסביבה הכללית היא גם הסביבה המשימתית, שכן, הן עוסקות ישירות בציבור, בגורמי החקיקה, מתקשרות עם גורמים בינלאומיים וכדומה.
- בעידן הגלובליזציה, הסביבה המשימתית של חברות ענק בינלאומיות היא הסביבה הכללית והבינלאומית:
זירה של מאבק
הסביבה הארגונית כולה מהווה זירת מאבק דינאמית, הרוויה מתח וקונפליקטים, על השפעה וכוח בין המערכות המורכבות הפועלות בה: בין כל מערכת לתתי המערכות הפועלות בה וביניהן לבין הפרטים המרכיבים אותם.
כיוון שכל אחד ממרכיבי הארגון הוא מערכת מורכבת בפני עצמה (מחלקות וגם פרטים), קיים מתח תמידי בין המטרות של כל המרכיבים ובינם לבין מטרת העל. המטרות של כל אחת מהמערכות הפועלות מתנגשות לעתים קרובות עם המטרות של מערכות אחרות, ויוצרות מתחים בין המערכות, כשכל מערכת מנסה להשפיע על האחרות.
[להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'השפעה', לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- בר חיים אביעד (2004), התנהגות ארגונית, כרך א', עמ' 132-77.
- גזיאל חיים (1990), מחשבה מנהלית בת זמננו, תל אביב: רמות, אוניברסיטת תל אביב (ראו תמונת כריכה משמאל).
- בר חיים אביעד (2004), התנהגות ארגונית, כרך א', עמ' 132-77.
- פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מערכת פתוחה, ייצור ידע, 21/6/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), סביבה משימתית של ארגון, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), סביבה כללית של ארגון, ייצור ידע, 6/8/18.
- פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), השפעה - הכוח השקט, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), ארגון, ייצור ידע, 23/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), סביבה ארגונית, ייצור ידע, 4/6/18.
- רזי עפרון, יחזקאלי פנחס (2007), מינהל ציבורי על פרשת דרכים – מאנוכיות לשיתוף פעולה, גלילות, המרכז למחקר אסטרטוגי ולמדיניות, המכללה לביטחון לאומי, צה"ל, ע' 257.
- יחזקאלי פנחס: "הממזרים שינו את השיטה…". האמנם?
- חזי שטרנליכט (2019), הסדר פשרה לטבע באוקלהומה: תשלם פיצויים בסך 85 מיליון דולר, 26/5/19, ynet.
