תקציר: פרודוקטיביות (Productive) היא היכולת של מערכת להשיג את מטרותיה בצורה המיטבית. פרודוקטיביות היא חיבור בין שתי תכונות: יכולתו של ארגון להיות אפקטיבי; ורמת הגמישות האסטרטגית (האג'יליות) שלו. משמע, רמת "המערכת החיסונית" שלו לעמוד בפני משברים צפויים. פרודוקטיביות בארגונים ניתנת למדידה כמותית מספרית בעזרת ניתוח רשתות ארגוניות!...

[בתמונה: פרודוקטיביות - המחשה... האמן: ז'אן פרנסו דפלון. המקור: טוויטר]

[לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן]

דף זה עודכן ב- 20 באוקטובר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

פרודוקטיביות (Productivity) היא היכולת של מערכת להשיג את מטרותיה בצורה המיטבית. למשל, לייצר כמות גדולה יותר, באיכות טובה יותר, בפחות שעות.

פרודוקטיביות היא חיבור בין שתי תכונות:

1. יכולתו של ארגון להיות אפקטיבי;
2. ורמת הגמישות האסטרטגית (האג'יליות) שלו. משמע, רמת "המערכת החיסונית" שלו לעמוד בפני משברים צפויים.

פרודוקטיביות בארגונים ניתנת למדידה כמותית מספרית בעזרת ניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA) (יחזקאלי, 2015).

מערכת מורכבת, מתאפיינת, בראש ובראשונה, בפעולות הגומלין הדינאמיות בין מרכיביה (נוה, 2003, ע' 178), שמטרותיהם שונות ממטרת העל ובאופן טבעי הן נוטות לפתח נטיות בדלניות (שם, ע' 188).

[להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן] [להרחבת המושג 'ניתוח רשתות ארגוניות' - ONA, לחצו כאן] 

[בתמונה: בדרך לפרודוקטיביות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי qimono לאתר Pixabay]

אז, מה מחולל את פעולות הגומלין הללו ומכווין אותן באופן קוהרנטי להשגת מטרת המערכת?

• בניית שרשרת היררכית של סמכות ואחריות;
• פריטת מטרת המערכת ליעדים ולפעולות ויישומן על ידי היררכיית הסמכות והאחריות;
• השתתת הפעילות על תפקודם של שלושה מנגנונים שאמורים לקיים איזון הרמוני ביניהם.

מערכת מורכבת תהיה פרודוקטיביות ותתפקד באופן חלק ודינמי, כל עוד יתקיים איזון הרמוני בין המנגנונים הבאים (כלומר, יתקיים חיבור ואחדות של הגורמים הבאים, השונים זה מזה, לדבר שלם אחד, ולהפך (נוה, 2003, ע' 129):

• המנגנון ההיררכי: היא קובע את כיוון היגיון הפעילות, מראש הפירמידה הארגונית ועד בסיסה.
• מנגנון האמון ההדדי: הוא נובע מן המרחק הטבעי הקיים בין המנהל לבין המבצעים, בדרגים השונים של מבנה המערכת. תנגנון זה מבוסס על תודעה מקצועית משותפת של המשתתפים הרבים בתהליך, ומעניק למערכת אפשרות לפעול בצורה חלקה. הוא משתקף באימון ההדדי שרוחשים המנהל ועובדיו זה לאלה, מתוך הערכה הדדית ליכולת המקצועית של כולם.
• המחויבות הקולקטיבית למטרה.

[להרחבת המושג: 'היררכיה' במבנה ארגוני] [להרחבת המושג: 'אמון', לחצו כאן]

[הכרזה: חברת TECI]

כיצד תבוא לידי ביטוי הפרודוקטיביות של המערכת והאיזון ההרמוני בין המנגנונים השונים?

• מחד גיסא, במילוי הנחיות, בדיווח אמין ובעדכון הדדי;
• מאידך גיסא, בהבעה הדדית של ביקורת ומחאה (תהליכי היזון חוזר), במידה סבירה.

כאשר מערכת אינה מכירה בחשיבות המנגנונים הללו וביחסי הגומלין ביניהם, יהפוך הניהול הטכני שלה לבלתי מאוזן, ויופיעו דפוסים צורמים. בסופו של דבר יתפתחו ניהול בכפיה וניהול אובססיבי, שיגרמו באופן בלתי נמנע ל- התפוררות הדרגתית (נוה, 2003, ע' 130).

[להרחבת המושג: משוב - היזון חוזר, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'התפוררות', לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן]

מקורות

• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 21/2/19.
• שרית אונגר-משיח (2019), היררכיה בארגון, ייצור ידע, 11/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), אמון: התנאי האולטימטיבי לכל אינטראקציה חיובית…, ייצור ידע, 15/6/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), משוב - היזון חוזר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניתוח רשתות ארגוניות, ייצור ידע, 23/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התפוררות: סופה של מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2015), מתי יכול ארגון להיחשב מצליח?
• נוה שמעון (2003), אמנות המערכה, התהוותה של מצוינות צבאית, תל אביב: מערכות.