תקציר: קיפאון או סְטַגְנַצְיָה (Stagnation) הוא מושג ארגוני. זהו מצב שבו נעצר תהליך התפתחותה של מערכת מורכבת; היא מאבדת קשר עם מטרותיה הארגוניות, וקורסת לתוך עצמה. במצב זה, מגוון האפשרויות שהמערכת מזהה הוא דל וכמעט בלתי משתנה ('קפוא')... אם תרצו, זה המצב שישראל - כמו המערב כולו - נמצאה בו עד ה- 7 באוקטובר 2024, ובחלק מתחומי המינהל והשלטון, היא מצויה בו עד היום.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי JarkkoManty לאתר Pixabay]

"צרפת לא קרסה ב'אבחת המגל' של יוני 1940, אלא לאורך עשור של עיוורון, שחיתות, ריקבון מוסרי, תנועות ימין שהזדהו עם הנאצים אויבי צרפת ותנועות שמאל שחתרו נגד בניין הכוח הצבאי, וכרסמו במודע בחוסן הלאומי" (אמנון לורד, ישראל היום, 29/9/23, ע' 3)

עודכן ב- 10 באוקטובר, 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

הסתכלו על הסרטון למטה: צעירים המגדירים עצמם ככלבים מובלים לטיול ברצועה ברחוב על ידי חבריהם. פוליטיקת הזהויות יצרה מראות שלפני מספר עשורים איש לא היה מעלה אותם על הדעת.

זהו סימפטום מוקצן לתהליך הניווני של החברה האירופית, שהגיעה למצב של חוסר ישע, ו'נטרפת' היום ע"י המהגרים, שזיהו את מצבה ומנצלים אותו.

שבעים שנות שלום ניוונו את אירופה. מערכות מורכבות מתפתחות באמצעות מאבקים, ובהיעדרם מערכות מתנוונות. השלום הממושך לאחר מלחמת העולם השנייה הוביל לתהליכי סטגנציה חברתיים, תרבותיים ופוליטיים, בדומה לאירופה של שנות ה-30 של המאה הקודמת, ש'נטרפה' ע"י הנאצים. חוסר העימותים הישירים והיעדר איומים חיצוניים משמעותיים דחפו את היבשת להסתגרות פנימית, לנוחות יתר ולערעור הזהות והערכים המשותפים. התמקדות יתרה ברווחה כלכלית, זכויות פרט והפחתת הקונפליקטים הביאה, לדעת מבקרי התפיסה, לחולשה מוסרית ופוליטית, והשאירה את אירופה חשופה לאתגרים פנימיים וחיצוניים.

לניוון המערכתי הזה יש שם: קיפאון / סטגנציה, ובכך יעסוק המאמר.

קיפאון / סְטַגְנַצְיָה מהו? המשגה

• קיפאון התוצר הלאומי – עצירת הגידול בתוצר הלאומי ודשדוש במקום;
• קיפאון במשא ומתן - עצירה של הידברות;
• קיפאון מדיני - עצירה של התקשרויות בין מדינות;

המחשה נפלאה למשמעותו של קיפאון, ניתנה לנו בסרט 'לשבור את הקרח' (Frozen; ראו טריילר למטה): זהו סרט פנטזיה מוזיקלי-קומי אמריקאי בהנפשה ממוחשבת של אולפני ההנפשה של וולט דיסני, מ-2013. הסרט בוים על ידי ג'ניפר לי וכריס באק, נכתב על ידי ג'ניפר לי והופק על ידי פיטר דל וצ'ו:

חמישה מצבים תפיסתיים שארגונים יכולים "לנוע" ביניהם באופן דינאמי

אם נדמה את הארגון כפועל במרחב התאורטי-תפיסתי שבין סדר לכאוס, ניתן למנות באותו מרחב חמישה מצבים עיקריים שארגונים יכולים "לנוע" ביניהם באופן דינאמי (ראה בתרשים שלמטה). קיפאון הוא אחד מהם. האחרים הם:

• סדר;
• סף הכאוס;
• כאוס;
• ו-התפוררות.

[בתמונה: מודל מערכות מורכבות בבין סדר לכאוס. המקור: ייצור ידע]

אם נתאר מצב של "סדר" כרפובליקה, ומצב של כאוס כאנרכיה, קיפאון ניתן לתיאור באמצעות הדימוי של דיקטטורה. קשרי היררכיה מפותחים מאוד המדכאים לחלוטין את קשרי העבודה לתוך קליקות פנים מחלקתיות. קשרי עבודה בינמחלקיים כמעט ואינם קיימים. ככל שהארגון קרוב יותר לקיפאון, מסוגלותו להתאים את עצמו לתנאים חדשים בסביבתו המשימתית במהירות הופכת אפסית, אם בכלל, וגם אם כן, היא תגזול משאבים עצומים; ולהפך.

 קיפאון משמעו הלך מחשבה סביל של המערכת המורכבת, שבו חלק ממערכות הארגון משותקות ואינן מתפקדות. הארגון נכנס למעין שיתוק מערכות בגלל האינטרס של אותם חלקים בו – המחזיקים את העוצמה הארגונית – "להקפיא" את המצב הקיים, כי שינויים משמעם שינויים בחלוקת העוצמה בין חלקי הארגון, ובכך אותם גורמים אינם מעוניינים.

[הכרזה שותפה ברשתות החברתיות ובעל הזכויות בה לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

אותם חלקים בארגון החותרים לקיפאון הינם ביורוקרטיה שתפחה ושצברה זכויות יתר (משמע, נוצרה "אריסטוקרטיה" ארגונית); או ועדים גדולים וחזקים, המעוניינים לשמר את הישגיהם (ועדי הנמלים, חברת החשמל, רשות שדות התעופה וכדומה). כתוצאה מכך, המערכת המורכבת פותחת פער רלוונטיות עם סביבתה. היא אינה מודעת כלל לחולשותיה, אינה חשה שיריבים מזהים את פגיעותה וחסרה כל מודעות לתהליכים הפועלים נגדה. היא חסרה יכולת ארגונית לשינוי, בגלל שבעלי העוצמה בארגון רוצים לשמר את זכויות היתר שלהם.

קיפאון יכול להביא למוות ארגוני (ל'התפוררות' - Disintegration) כי הארגון אינו חש בסיכונים, או שהוא חש בהם, אך אינו מסוגל להשתנות על מנת להתמודד עימם, כדוגמת שועל – שהוא זריז וגמיש בדרך כלל – שנלכד ברורות רכב בכביש וקופא על מקומו עד שהוא נדרס...

 על כן, ארגון הנמצא בקיפאון איננו במצב אג'ילי (מצבים המאפשרים אג'יליות ארגונית הם המצבים שמתחת לקו האדום בתרשים שלמעלה).

[בתמונה: הצילו... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

חוקי פרקינסון מסבירים קיפאון

הסוציולוג-כלכלן הבריטי סירל נורת'קוט פרקינסון קבע מספר חוקים המגדירים את טבעה של הבירוקרטיה, בספר שכתב אודות טבעה של הביורוקרטיה והסוציולוגיה הארגונית. התיאורים הללו מתאימים מאוד למצב של קיפאון (ויקיפדיה, 2013):

1. העבודה מתרחבת עד לניצול כל הזמן שהוקדש להשלמתה.
2. פקידים תמיד מעוניינים להגדיל את מספר הפקידים הכפופים להם.
3. פקידים מייצרים עבודה בעיקר אחד עבור השני.

[בתמונה: כריכת הספר: 'חוק פרקינסון ועוד עיונים בבעיות מינהל' לפרופסור נורתקות ק' פרקינסון', שראה אור בגרסתו העברית בהוצאת הדר, ב- 1988. אנו מאמינים שאנו עושים בו שימוש הוגן]

[להרחבה בנושא": 'חוק פרקינסון', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• הרחבה בנושא": 'חוק פרקינסון'.
• אוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר'.
• אוסף המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה'.
• הרחבת המושג: קיפאון - סטגנציה.
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת'.
• הרחבת המושג: 'מגוון'.
• הרחבה בנושא: 'מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס'.
• הרחבה על 'שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים'.
• הרחבת המושג: 'סביבה משימתית של ארגון'.

מקורות והעשרה

• יחזקאלי פנחס (2014), חוק פרקינסון, ייצור ידע, 2/5/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), סביבה משימתית, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), מגוון, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), גרשון הכהן על הלקח המערכתי מקלטת הרב יוסף, 30/12/14.
• יחזקאלי פנחס (2018), שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים, ייצור ידע, 7/6/18.
• ויקיפדיה (2013), הערך: חוק פרקינסון.
• ויקימילון: סטגנציה.
  • פנחס יחזקאלי, שרית אונגר משיח (2019), בהירות של סמכות ואחריות בארגון, ייצור ידע, 27/8/19.
  • פנחס יחזקאלי (2019), ג’ורדן פיטרסון על כאוס וסדר כשלמות אחת, ייצור ידע, 13/1/19.
  • פנחס יחזקאלי (2014), שלימות ניגודית, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), קשרי היררכיה, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), קשרי עבודה, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
  • יחזקאלי פנחס (2014), התארגנות עצמית, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), התפוררות, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), סף הכאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), ידע, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), מידע, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2018), שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים, ייצור ידע, 6/6/18.
  • פנחס יחזקאלי (2012), מודל: מערכות מורכבות בין סדר לכאוס, ייצור ידע, 1/1/12.
  • פנחס יחזקאלי (2014), ביורוקרטיה, ייצור ידע, 20/7/14.
  • פנחס יחזקאלי (2018), גמישות פוליטית-ביטחונית היא סוד השרידות הלאומית, ייצור ידע, 22/12/18.
  • פנחס יחזקאלי (2018), יחידה 101 - אי על סף הכאוס, ייצור ידע, 31/10/18.
  • גרשון הכהן (2014), "סדר", "כאוס" ומה שביניהם בסיפור יציאת מצרים, ייצור ידע, 15/4/14.
  • בן דב יואב (2014), בין סדר לכאוס – קורס ברשת א': פרק ראשון: סדר וכאוס במיתולוגיה ובתרבות.
  • יחזקאלי פנחס, רזי עפרון, "סדר", "כאוס" ומה שביניהם בסיפור יציאת מצרים – הגרסה של האלוף גרשון הכהן, דה מרקר קפה, 1/4/10.
  • קים איריס, נתנזון נטע (טרם פורסם), אסטרטגיית פרשנות אפשרית להגחה בלתי נמנעת של סדר.