תקציר: קיפוח 'אובייקטיבי' לכאורה - להבדיל מקיפוח יחסי - הוא פועל יוצא של הערכה אובייקטיבית לכאורה, שאיננה קשור לתחושה ולהגדרה אישית של קיפוח. הערכה כזו יכולה להיות, למשל, התוצאה של ניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA), למרות שגם אז, יכול אחד לחוש קיפוח; ואחר, באותם תנאים ממש, לא...

[בתמונה: קיפוח... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי qimono לאתר Pixabay]

עודכן ב- 16 בספטמבר 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר ראשון מתוך שניים בנושא ההיבטים השונים של הקיפוח. למאמר האחר לחצו כאן:

• פנחס יחזקאלי: קיפוח יחסי – ההיגיון הפרדוקסלי של הקיפוח.

*  *  *

קיפוח (deprivation, discrimination, denial, injustice) מוגדר כ"אפליה לרעה, התנהגות לא הוגנת כלפי מישהו" (מילוג).

תחושת קיפוח היא תופעה שנוצרת בקרב בני אדם, כשהם חיים בקבוצה, משמע, במסגרת חברתית ארגונית. הוא נוצר כשמישהו אחר - שאמור לקבל יחס שווה למקופח - מקבל יחס טוב יותר, טובות הנאה, אהבה, התייחסות או מעמד גבוה יותר. לכן, אדם על אי בודד לא יכול להרגיש מקופח. תחושת קיפוח יכולה להתפתח בכל סוג של קבוצה: משפחה, ארגון, חברה וכדומה (נחמיאס, 2016). מתוך ההגדרה עולה, שקיפוח היא בכל מקרה תחושה סובייקטיבית. הכול בעיני המתבונן!

[לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן]

[תמונה: קיפוח... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Rollstein לאתר Pixabay]

למה יש קיפוח?

הסתכלו על תוצאות ניתוח מאזן העוצמה בארגון, בניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA):

ראשי מחלקות שהם לכאורה בעלי מעמד שווה, נהנים מעוצמה שונה. חלק מהם יכולים לגרום לרבים יותר בארגון לעשות את רצונם, כולל קבלת טובות הנאה (תוספת שגר, תנאי שירות וכדומה). אחרים הרבה פחות. מדוע? כי עוצמה בכל קבוצה היא נחלתם של בודדים וניתנת במשורה!

[בתמונה משמאל: גם בעלי מעמד שווה יכולים לדרוש ולקבל שכר ותנאים שונים, לפי מידת העוצמה שבידיהם... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

[להרחבה על המושג 'עוצמה', לחצו כאן]

[בתמונה: תוצאות ניתוח הבודק את חלוקת העוצמה בארגון. גם בעלי תפקידים דומים לכאורה הם בעלי עוצמה שונה... הטבלה עובדה במערכת dna-7 לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות, חברת TECI]

קיפוח 'אובייקטיבי', לכאורה, מול קיפוח יחסי

קיפוח 'אובייקטיבי' לכאורה - להבדיל מקיפוח יחסי - הוא פועל יוצא של הערכה אובייקטיבית לכאורה, שאיננה קשור לתחושה ולהגדרה אישית של קיפוח. הערכה כזו יכולה להיות, למשל, התוצאה של ניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA), למרות שגם אז יכול אחד לחוש קיפוח ואחר באותם תנאים ממש, לא...

דוגמאות לקיפוח אובייקטיבי (נחמיאס, 2016):

• נשים מרוויחות פחות מגברים עבור אותה עבודה;
• בני מיעוטים מרוויחים פחות;
• קיים קיפוח - לרעה ולטובה - בחלוקת המשאבים של המדינה: יש סקטורים מועדפים שמקבלים הטבות מהממשלה או מגורמים ציבוריים ויש בהחלט מה שנקרא "העדפה מתקנת" ו"העדפה לאומית".

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

[להרחבה על 'קיפוח יחסי', לחצו כאן]

[בתמונה: יש קיפוח?... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

[זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]

מקורות והעשרה

• נחמיאס ניצה (2016), מקופחים ומקופחים יחסית, ג'וקופוסט, 22/8/16.
• מילוג: קיפוח.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על קבוצות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), קיפוח יחסי: ההיגיון הפרדוקסלי של הקיפוח, ייצור ידע, 19/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), עוצמה, ייצור ידע, 14/8/14.