תקציר: המושג שלמות ניגודית או שלימות הניגודים או אחדות הניגודים (Polarities of Wholeness or The Unity of Opposites) נטבע במקור על ידי הפילוסוף היווני הרקליטוס (ראו תמונה משמאל), היה בשימוש על ידי אריסטו והוחייה על ידי הגרמני גיאורג פרידריך הגל (1831-1770). הוא שימש מרכיב בדיאלקטיקה המטריאליסטית של מרקס ואנגלס. הניגודים מגדירים זה את זה, וגם חודרים ומשפיעים זה על זה. בכך הם מרכיבים מהות חדשה, גבוהה יותר, המכילה בתוכה את הניגודים. הם מוכלים הדדית זה בזה, וכך נוצר השלם...
המאמר עודכן ב- 19 במרץ 2022
מבחן האינטליגנציה העליונה הוא ביכולת להחזיק בשתי דעות מנוגדות בעת ובעונה אחת (סקוט פיצג'ראלד)
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.* * *
פרולוג
בניגוד לאופי המורכב של מערכות, החשיבה שלנו מורגלת לעבוד באפיק חד ממדי. בראש המאמר, אחד הפוסטרים הפופולריים המשותפים ברשתות החברתיות. הוא מרחיב את הלב. אבל, מה בעייתי בו?הוא, כמובן, חד ממדי., ומציג רק את הפן ה"וורוד" של "מה שלפנינו"; שהרי, גם הרע (אולי אפילו, הרע מכל), עוד לפנינו....
הפכים נתפסים כניגודים, אבל במקרים רבים הם, בעצם, שלימות אחת: הם משלימים ומגדירים זה את זה:
- לעולם לא נדע מהו אור, אם לא נחווה לילה.
- לעולם לא נדע מהי שמחה, אם לא נחווה עצב.
- לעולם לא נבין מהו מטבע, אם נראה רק צד אחד שלו.
וכדומה.
ולמסקנה הזו יש גם לקח ניהולי: כשמישהו מציג לנו, כמנהלים, מצגת נלהבת, שמציגה תמונה חד ממדית, סיפרו את כמות השקפים במצגתו של המציג הנלהב, ודרשו ממנו להכין למחר מצגת נלהבת לא פחות, שתציג את 'צידו השני של המטבע'.
לתופעה הזו - של התגבשות הפכים לשלמות אחת - יש שם: שלימות ניגודית.
[למאמרו של האלוף יצחק בריק: 'הפסגה והשפל', לחצו כאן]
[תמונת השמש היא חופשית, והועלתה על ידי Alexander Melnik photography לאתר flickr; תמונת הירח היא חופשית, והועלתה על ידי Ferran Pestaña לאתר flickr. הכרזה: ייצור ידע]
שלימות ניגודית מהי? המשגה
המושג שלמות ניגודית או שלימות הניגודים או אחדות הניגודים (Polarities of Wholeness or The Unity of Opposites) נטבע במקור על ידי הפילוסוף היווני הרקליטוס (ראו תמונה משמאל), היה בשימוש על ידי אריסטו והוחייה על ידי הגרמני גיאורג פרידריך הגל (1831-1770). הוא שימש מרכיב בדיאלקטיקה המטריאליסטית של מרקס ואנגלס.
[בתמונה: הרקליטוס, ציור של יוהנס מורלסה (Johannes Moreelse), המאה ה-17. התמונה היא נחלת הכלל]
הניגודים מגדירים זה את זה, וגם חודרים ומשפיעים זה על זה. בכך הם מרכיבים מהות חדשה, גבוהה יותר, המכילה בתוכה את הניגודים. הם מוכלים הדדית זה בזה, וכך נוצר השלם.
אצל אריסטו, "המנוגדים ההופכיים" עוברים להיות "מנוגדים משלימים". אז, נוצר הפוטנציאל ומיד מתממש. לדוגמה, שעות היום מנוגדות לשעות הלילה. לכאורה מדובר בשני הפכים מוחלטים, אבל היום והלילה יוצרים דבר נוסף – היממה.
כדי להגדיר את התהליך הזה, הדיאלקטיקה משתמשת במונחים של תזה, אנטיתזה וסינתזה. התזה מנוגדת לאנטיתזה ומנוכרת לה רק בשלב אחד, מתוך ראייה חד ממדית. כל ניגוד, כל תזה ואנטיתזה, יוצרים תזה נוספת ועליונה. הסינתזה היא תוצאה של ההשפעה ההדדית של התזות ה"הפוכות" (רזי ויחזקאלי, 2007, ע' 29; שמיר, 1947, עמ' 239-224; קים ונתנזון, טרם פורסם).
דוגמה ל- שלמות ניגודית המכילה לכאורה פרדוקס, הנו הפתגם הרומי העתיק: "החפץ בשלום ייכון למלחמה!": עוצמה היא חיונית, לכאורה, לחפץ במלחמה, אולם אין אינטרס לאחרים לעשות שלום עם חלשים, ולכן היא חיונית גם לחפץ בשלום...
[להרחבת המושג: 'פרדוקס', לחצו כאן]
דוגמה נוספת לשלימות ניגודית הם הסרטים של לורל והארדי (השמן והרזה) הממחישים שלימות של ניגודים:
כמו שכתב מאיר אריאל ושר שלום חנוך: "אומרים שבלי שקר אין אמת"
אומרים שבלי חושך אין אור; אומרים שבלי רע אין טוב; אומרים שבלי יחיד אין הרבה; אומרים שבלי קטן אין גדול
אומרים בלי מלחמה אין שלום; אומרים שבלי שקר אין אמת; אומרים שבלי עוול אין צדק; אומרים שבלי טיפשות אין חכמה אך, כמו שאני אוהב אותך; אם זה אפשרי לשנוא כל כך; זה בכלל לא עושה לי טוב - אך, פחות לא אוכל לאהוב אומרים שבלי רעש אין שקט; אומרים שבלי עוקם אין יושר; אומרים שבלי סבל אין אושר; אומרים שבלי לא אין כן ולמה תמיד, מנסים להעמיד; את הכל על מקום אחד; רק תן לי שפשוף תן לי חילוף; תן להרגיש חי וחד. וגם:[בתמונה: שלימות הניגודים... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
[בתמונה: שלימות ניגודית בארכיטקטורה. התמונה צולמה ששותפה בפייסבוק ע"י Giulio Signorelli]
העשרה ומקורות
- יחזקאלי פנחס (2010), אחדות הניגודים, מראות המשטרה 236, נובמבר, עמ' 31-28.
- פנחס יחזקאלי (2014), פרדוקס, ייצור ידע, 23/7/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), הטוב והרע בתופעת ה"יהיה בסדר".
- קים איריס, נתנזון נטע (טרם פורסם), אסטרטגיית פרשנות אפשרית להגחה בלתי נמנעת של סדר.
- רזי עפרון, יחזקאלי פנחס (2007), העולם איננו ליניארי. תורת המערכות המורכבות - גורם חדש בניהול, תל אביב: משרד הביטחון.
- היפה והחיה כדוגמה לשלימות ניגודית: עמליה רוזנבלום (2016), מדוע הפכים נמשכים (רמז: כי הם לא הפכים), הארץ, 12/8/16.
- יצחק בריק (2020), הפסגה והשפל, ייצור ידע, 21/3/20.