תקציר: תבנית או דפוס חוזר (Pattern) היא מבנה או תהליך כמעט קבועים, החוזרים ונשנים ב- מערכות מורכבות. היכולת לאתר דפוסים חוזרים במערכות מורכבות משיבה לנו את יכולת ה- חיזוי, שנלקחה מאיתנו בעולם מורכב ודינאמי, המשתנה במהירות...
[בתצלום: תבניות/דפוסי קרקע בשמורת הטבע WAVE ביוטה, ארצות הברית. צילום: דן נודד]
המאמר עודכן ב- 7 בינואר 2022
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
המשגה
תבנית או דפוס חוזר (Pattern) היא מבנה או תהליך כמעט קבועים, החוזרים ונשנים ב- מערכות מורכבות.
פרקטל - משמע, צורה גאומטרית הניתנת לשבירה לצורות קטנות, הזהות לשלם שהן מרכיבות - הוא סוג של דפוס חוזר.
היכולת לאתר דפוסים חוזרים במערכות מורכבות משיבה לנו את יכולת ה- חיזוי, שנלקחה מאיתנו בעולם מורכב ודינאמי, המשתנה במהירות.
זאת, כיוון שהדינאמיות המואצת אינה מסיטה את מהימנות הדפוסים, שחוזרים על עצמם שוב ושוב (פסיג, 2010, ע' 20). פסיג מדגיש כי זיק הגאונות הראשוני שבו מתגלה התבנית הנסתרת לעיני החוקר הוא עניין של אמנות, ואין תחליף לאומנות זו. גם אין כללים מי אמון לקלוע טוב יותר למטרה בעת ניתוח הנתונים, ולזהות מיניה וביה את ההיגיון הפנימי שממנו אפשר לגזור את התבנית (פסיג, 2008, ע' 92).
[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'פרקטל', לחצו כאן] [להרחבת המושג: חיזוי - ניבוי, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן]
דפוסים חוזרים משמשים מקבלי החלטות לגיבוש חוקים פשוטים / כללי אצבע / היוריסטיקות להתמודדות עם בעיות מורכבות (סל ואייזנהרט, עמ' 36-35).[להרחבת המושג: 'חוקים פשוטים', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'כלל אצבע', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'היוריסטיקות', לחצו כאן]
העתיד טמון בתבניות/בדפוסים חוזרים
סוגיה זו פותחה בהרחבה בספרו של מרק ביוקנן, האטום החברתי. (ראו תמונת כריכה משמאל).
[בתמונה משמאל: ספרו של מרק ביוקנן, האטום החברתי, שראה אור ב- 2007 בהוצאת עם עובד. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]ביוקנן מכנה את העיסוק בתבניות "פיסיקה חברתית". לטענתו, בני אדם בנויים גם הם מאטומים, וכמו שאטומים פועלים על פי חוקים שבטבע, כך גם קבוצות אנשים.
עלינו לחשוב על תבניות ולא על בני אדם, טען ביוקנן, התבניות עולות באופן ספונטני מתוך הבלבול והמהומה וצוברות אנרגיה ו- עוצמה משלהן. הדבר דומה לכוראוגרפיה, אך ללא כוראוגרף. יתכן שזה אינו משקף את רצונותיו האמתיים של שום אדם יחיד, ואף לא את ממוצע הרצונות של כולם.
לתבנית יש אנרגיית הנעה עצמית משלה, שרבים אינם מסוגלים לעמוד בפניה... היא מחזקת את עצמה... התנהגות אינדיבידואלית פשוטה מביאה עד מהרה לזרימה מאורגנת וליצירת נתיבים לכידים. לא תכונותיהם של החלקים הן החשובות ביותר, אלא הארגון שלהם, תבניתם וצורתם.
ביוקנן מסיים בשאלה, האם גם אנחנו כפופים לאותם סוגי תהליכים של ארגון קולקטיבי, משמע, תבניות בעלות קשר מועט לאופיים של בני האדם עצמם? לטענתו, העתיד טמון בתבניות.
כך לדוגמה, ראו איך נוצרות תבניות תנועה בצומת, כשקל יותר לרכבים להיכנס לנתיב שיוצר הרכב שלפניהם...
[להרחבה על פיסיקה חברתית, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: תבניות/דפוסים חוזרים, לחצו כאן]
שימושים בדפוסים חוזרים
העתידן, דוד פסיג, עושה שימוש בתבניות אלה בספרו 2048 (ראו תמונת כריכה משמאל): לצורך ניתוח העתיד הוא מתבסס על הגישה הגאוגרפית ביחסים בינלאומיים: הגאוגרפיה היא הקובעת עבור עם את גבולותיו, את אויביו, את רמת החשש לעתידו ואת הפעולות האלימות שתתרחשנה לצורך הגנה עליו (פסיג, 2010, עמ' 38-37).
תוואי הקרקע הגאוגרפיים הקבועים יגדירו את היציבות / אי היציבות של מדינות ואת סכסוכי הגבולות ביניהן. תנאים אלה מעצבים מגמות היסטוריות לאורך זמן, ואלה גוזרות מראש מאירועים פוליטיים ומלחמות אזוריות (פסיג, 2010, עמ' 38-2).
תחום זה של זיהוי דפוסים התפרסם גם בעקבות מה שמכונה "האביב הערבי". מומחים למורכבות, כמו למשל, פרופסור יניר בר ים, ציינו את ההתאמה בין מחיר המזון לאי־היציבות הפוליטית, והתריעו כי מדיניות ארצות הברית בעידוד ייצור תירס להפקת אתנול במקום למאכל תרמה מאוד לכך: המחקר של בר־ים קבע שמחירי המזון זינקו בגלל שני גורמים שלכאורה אינם קשורים לשוק: מדיניות האנרגיה האמריקאית, ופעילות השקעות ספקולנטית:
- בשלב ראשון, המחירים עלו כתוצאה ממדיניות שעודדה המרת 40% מגידול תירס, שהוא חלק גדול מהתזונה העולמית, והופכים אותו לאתנול.
- בשלב שני, אחרי המשבר של 2008, הספקולנטים עטו על שוק החוזים העתידיים על סחורות חקלאיות, שהפך לשדה ציד חופשי בעקבות הדה־רגולציה של המסחר בנגזרים בארה"ב בתחילת העשור הקודם.
כיוון שאיש לא ריסן את הספקולנטים, הם תדלקו בחופשיות שוק בועתי שבו המחירים התנתקו לגמרי מהיצע וביקוש אמיתיים וזינקו בכ־100%, לפני ששבו וצנחו לרמתם הקודמת. עד מהרה - בין היתר בגלל החשש משינוי האקלים ומגידול האוכלוסייה - גם וול סטריט החלה להתעניין בתחום החוזים העתידיים על מזון (בורנשטיין, 2013; רוזנס, 2014).
[לאוסף המאמרים על 'הגישה הגאוגרפית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'הגנה', לחצו כאן]
לצפייה בראיון עם ד"ר בר ים ביו טיוב:
#t=27קיימות כיום מערכות ממוחשבות המסוגלות לאתר דפוסים חוזרים במאגרי מידע: למשל, "CBPredictor" של חברת "Decisioneering" בתחום המכירות; DNA-7 בתחום הארגוני; ומערכות ממוחשבות הפועלות בתחום השיטור המנבא, המנתחות נתוני פשיעה על מנת לנבא את המקומות שבהם תתרחש פשיעה עתידית.
להלן מספר דוגמאות לדפוסים חוזרים בתחום הביטחון הלאומי
- חוקר הביטחון הלאומי, אדוארד לוטוואק, חשף - בספרו: אסטרטגיה של מלחמה ושלום (ראו תמונת כריכה למטה) - את הדפוסים החוזרים באסטרטגיה, לרמותיה השונות. במילותיו: את "ההיגיון של האסטרטגיה". את אותו היגיון אוניברסלי אשר שולט בכל צורות המלחמה, ואף בכל יחסי העימות בין מדינות, אף בעת שלום (לוטוואק, 2002, ע' 9). דפוסים אלו לטענתו היו לא-ליניאריים: "במשך השנים החלו לבלוט תופעות בעלות חוקיות מסוימת, אשר יצרו תבניות יותר ויותר ברורות... תבניות אלה לא תאמו לציפיות סבירות כלשהן. הן לא היו כפופות לאיזשהו היגיון סיבתי מוכר ופשוט", אלא מאופיינים בפרדוקס, באירוניה ובסתירה (שם, ע' 10).
הסוציולוג הרוסי סורוקין (Sorokin)
הסוציולוג הרוסי סורוקין (Sorokin) (ראו תמונת כריכה משמאל) הגדיר דפוסי שינויים חוזרים בחברות אנושיות. הוא זיהה שלוש תקופות רציפות שעוברות על חברות: תקופה של אמונה בדרך, תקופה של שפיות ותקופה של הדוניזם או רדיפת תענוגות (פסיג, 2008, ע' 35).
החוקר קרייג ברינטון (Brinton)
ברינטון (ראו תמונת כריכה משמאל) מצא דפוס סדיר של מהפכות בהיסטוריה העולמית, ובספרו "האנטומיה של המהפכה" תיעד כיצד הופך רדיקליזם, עם הזמן, לסטטוס קוו של הממסד (פסיג, 2008, ע' 35).
ההיסטוריון פול קנדי (Kennedy)
קנדי (ראו כריכה משמאל) תיאר את הדפוסים החוזרים של עלייתן ונפילתן של אימפריות ומעצמות בספרו החשוב: "עלייתן ונפילתן של המעצמות הגדולות" (קנדי, 1992; פסיג, 2008, ע' 35).
ג'ארד דיימונד
דיימונד עוסק בספרו "התמוטטות" (ראו כריכה משמאל) באיתור דפוס ההתנהגות של אומות, שהביא להתמוטטות אחדות מהציביליזציות הגדולות של העבר ומה אנו יכולים ללמוד מכך: כיצד נוכל להימנע מהרס עצמי של עולמנו?
דיימונד מציג טיעון גלובלי, חובק עולם, באמצעות שורה של סיפורים מרתקים מן ההיסטוריה של התרבות, ומתווה תבנית חוזרת להתמוטטות ציוויליזציות: בזבוז משאבים, התעלמות מאיתותי האזהרה ששולחת הסביבה שבה אנו חיים, כריתת יתר של עצים, השחתת הסביבה, שינוי האקלים, גידול האוכלוסין המהיר, סחר בינלאומי עם שותפים חסרי יציבות ולחציהם של אויבים מבחוץ.
כל אלה תרמו להיעלמותן של חברות רבות בעבר, בעוד חברות אחרות מצאו פתרונות לבעיות הללו, והחזיקו מעמד (משמע,ייצרו אנטרופיה ושרדו). בעיות דומות לאלה כבר הביאו אסון על רואנדה ועל האיטי, ואילו סין ואוסטרליה מנסות להתמודד עמן בדרכים חדשניות. אפילו בחברה האמריקנית, בעלת העושר הבלתי נדלה לכאורה, המעצמה העולמית החסינה מכל פגע לכאורה, הולכים ומתגלים סימני אזהרה מבשרי רעות.
נחמיה שטרסלר
דוגמה נוספת בתחום הפוליטי כלכלי היא ספרו של נחמיה שטרסלר "ושלא יעבדו עליכם" (ראה כריכה למטה) הספר מקבץ את הדפוסים החוזרים במערכת הפוליטית שלנו, אותם הוא מכנה "תורת הניהול במדינת ישראבלוף", אבל אלה מאפייני ההתנהלות העיקריים במערכת המורכבת הזו.
למשל: חוק צ'יץ: החוק קרוי על שמו של ראש עיריית תל אביב המיתולוגי, שלמה להט (צ'יץ'), שמזוהה יותר מכל עם השיטה של ההתנהלות עם השלטון המרכזי, שמיצבה את "מדינת תל אביב", כפי שאנו מכירים היום: כאשר דורשים ממך לקצץ, לפטר ולחתוך, אל תתרגש יותר מידי. חתוך מיד במקום הכואב ביותר, הרגיש והמפחיד מכולם, תן לכך פרסום רב, וההד הציבורי יפטור אותך מעונשו של הקיצוץ.
חוק אחר הוא חוק השעות הקטנות של הלילה: הסכמים במגזר הציבורי נחתמים תמיד בחמש בבוקר, קצת לפני זריחת החמה, כיוון שאז יש מראית עין של השקעה מעל ומעבר והתגברות על קשיים גדולים, "עד שיצא עשן לבן"... המכשירים את ההסכם שהושג; וכדומה.
[הכרזה: ייצור ידע]
[להמחשה של בוקי נאה כיצד מתקבע דפוס חוזר, לחצו כאן]
דף הטוויטר של יינון מגל: לקט "נדע להסתדר"...
- המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: למה בכירי מערכת הביטחון חושבים אותו הדבר?
מקורות
- פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), חיזוי - ניבוי, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), פרקטל - החלקים דומים לשלם, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2015): סל ואייזנהרט: לנצח את המורכבות בעזרת חוקים פשוטים, ייצור ידע, 21/7/15.
- פנחס יחזקאלי (2019), כללי אצבע: להחלטה מהירה, פשוטה (ובדר”כ) אפקטיבית!, ייצור ידע, 27/7/19.
- פנחס יחזקאלי (2015), היוריסטיקות: להחלטה מהירה, פשוטה (ובדר”כ) אפקטיבית!, ייצור ידע, 21/7/15.
- פנחס יחזקאלי (2014), פיסיקה חברתית, ייצור ידע, 13/6/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
- פנחס יחזקאלי (2020), הכל על הגישה הגאוגרפית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/1/20.
- פנחס יחזקאלי (2014), הגנה, ייצור ידע, 31/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), תבנית - דפוס חוזר, ייצור ידע, 12/6/14.
- ביוקנן מרק (2007), האטום החברתי, תל אביב: עם עובד.
- דיימונד ג'ארד (2012), התמוטטות, מטר.
- לוטוואק אדוארד (2002), אסטרטגיה של מלחמה ושלום, תל אביב: מערכות.
- פסיג דוד (2008), צופן העתיד, מבחן העתיד של ישראל, תל אביב: ידיעות אחרונות.
- פסיג דוד (2010), 2048, תל אביב: ידיעות אחרונות (מהדורה דיגיטלית).
- קנדי פול (1992), עלייתן ונפילתן של המעצמות הגדולות, תמורות כלכליות ועימותים צבאיים משנת 1500 עד 2000, תל אביב: מערכות ודביר.
- רוזנס (2014), העולם בנוי ממערכות מורכבות, ד"ר שי רוזנס.
- שטרסלר נחמיה (2014), ושלא יעבדו עליכם, אור יהודה: כנרת זמורה ביתן.
- אם איתרנו במערכת מורכבת דפוסים חוזרים, הם מאפשרים לנו ניבוי: רפאלה גויכמן (2016), הנבואה ניתנה למדענים: מתי ייכחדו הדבורים?, 25/3/16, ynet.
- מרגע שדפוס במערכת מורכבת מתקבע, הוא נמשך עוד ועוד... אבל, האם הוא בהכרח הטוב ביותר האפשרי? הנה כתבה שמאתגרת אותנו בתחום הבסיסי ביותר של חיי המשפחה שלנו. מי אמר שבן זוג אחד זה המודל האדיאלי? http://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4782161,00.html
- עוד דוגמה לשיטה של חיפוש דפוסים לצורך ניבוי התנהגותה העתידית של מערכת מורכבת: ג'ון מארקוף (2016), מנוע החיפוש יכול לדעת לפניכם שיש לכם סרטן, הארץ, 9/6/16.
- בורנשטיין יואב (2013), "אם מחירי המזון לא יירדו, העולם ימשיך לבעור", כלכליסט, 29/8/13.
- יחזקאלי פנחס, אונגר-משיח שרית (2015), עוצמה ומגדר.
- סל דונלד, אייזנהרט קתלין מ' (2015), חוקים פשוטים. איך להצליח בעולם מורכב, תל אביב: דיונון.
- איל לוינטר (2016), קספרוב : כך אני מצליח לחזות מהלכים המתרחשים במזרח התיכון, אפוק טיימס, 9/5/16.
- בוקי נאה (2020), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 24/11/20.
Pingback: גרשון הכהן: המלחמה האחרונה במבט השוואתי למלחמת יום כיפור | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: הדפוס החוזר של 'הפתעת אוקטובר' בבחירות בארה"ב | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: הדפוס החוזר של 'הפתעת אוקטובר' בבחירות בארה"ב | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: שיטת הלחץ ביחסים בינלאומיים. יחסי ממשל ביידן ונתניהו כמקרה בוחן | ייצור ידע