תקציר: חכמת ההמונים (חכמת ההמון) (The Wisdom of Crowds) היא כלי ליצירת ידע. זוהי תובנה קולקטיבית הנוצרת באמצעות יכולות של שיתוף פעולה. כאשר מתקיימים תנאים מסוימים (ראו בהמשך), הסך הכל של הקבוצה גדול בהרבה מזה של הפרט.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Free-Photos לאתר Pixabay]

עודכן ב- 26 באוקטובר 2022

[לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חוכמת ההמונים, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

חכמת ההמונים (חכמת ההמון) (The Wisdom of Crowds) היא כלי ליצירת ידע. זוהי תובנה קולקטיבית הנוצרת באמצעות יכולות של שיתוף פעולה. כאשר מתקיימים תנאים מסוימים (ראו בהמשך), הסך הכל של הקבוצה גדול בהרבה מזה של הפרט.

ההפך מ"חכמת ההמונים" הוא טיפשות העדר. משמע, התנהגות קולקטיבית הרסנית כאשר לא מתקיימים התנאים ל"חכמת ההמונים", שמביאה לתוצאה שהסך הכל שלה נמוך בהרבה מסכום מרכיביה.

אם מקפידים על התנאים (ראו בהמשך), דווקא העמדה הקולקטיבית של קבוצות אנשים מגוונות - שלא מכירים זה את זה, שאינם בהכרח מומחים, נטולות היררכיה - ייתנו את התוצאות הטובות ביותר, ביחס לעמדתו של מומחה אחד במענה על שאלה.

[חוכמת ההמונים: כאשר מתקיימים תנאים מסוימים, הסך הכל של הקבוצה גדול בהרבה מזה של הפרט... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Tech.Co לאתר flickr]

שיטה זו של יצירת ידע הפכה דומיננטית בעקבות צמיחתם הדרמטית של אתרי אינטרנט כדוגמת "ויקיפדיה", המתבססים על "חוכמת ההמון": למרות שכותבי ויקיפדיה רבים – ולכאורה אין פיקוח על איכות כתיבתם – מחקר שערך כתב העת "Nature", שבדק 42 ערכים מדעיים מדגמיים על ידי מומחים, מצא בוויקיפדיה רק מעט יותר טעויות מאשר בבריטניקה. זאת למרות שהבריטניקה נכתבה על ידי מומחים. דוגמאות נוספות ל"חכמת ההמון" הן "הקוד הפתוח"; גישות של "מחקרים פתוחים" ועוד.

[הלוגו של ויקיפדיה משמאל מובא כאן בשימוש הוגן]

דוגמה נוספת היא תכנות הקוד הפתוח, המפותחות בשיתוף פעולה של אלפי מפתחים מרחבי העולם; ונהנית מיתרונות ברורים בתחום בדיקות האיכות, היציבות, האבטחה,העושר התכונות והעלות.

התהליך תואר בהרחבה על ידי העיתונאי האמריקני ג'יימס סורוביצקי (2006), בספרו: "חוכמת ההמונים" (ראה כריכת הספר משמאל), תוך מתן דגש מיוחד לעולם העסקים.

סורוביצקי מביא כדוגמה את ממוצע הניחושים של כ- 800 משתתפי הימור בדבר המשקל הצפוי של בשרו של שור מסוים, לאחר שיישחט. ההמון – שברובו היה מורכב ממנחשים ולא ממומחים – ניבא את המשקל בדיוק רב ביותר (הניחוש הקולקטיבי היה 542.9 ק"ג, בעוד המשקל האמיתי של הבשר היה 543.4 ק"ג) (סורוביצקי 2006; ראה גם בויקיפדיה, 2011).

[חוכמת ההמונים: כאשר מתקיימים תנאים מסוימים, הסך הכל של הקבוצה גדול בהרבה מזה של הפרט... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי US Embassy לאתר flickr]

[בתמונה משמאל: כריכת הגרסה העברית של ספרו של ג'יימס סורוביצקי, "חוכמת ההמונים. מדוע הרבים חכמים מהמעטים; ואיך תבונה קולקטיבית מעצבת עסקים, תרבויות ומדינות". הספר ראה אור בהוצאת כתר, ב- 2006. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

סורוביצקי (2006) התייחס לשלושה סוגים של חוכמת המונים:

• קוגניציה: חשיבה ועיבוד מידע, שיפוט של השוק, שלטענתו יכול להיות מהיר יותר, אמין יותר ופחות מושפע מפוליטיקה, כפי שדיונים וועדות מומחים יכולים להיות.
• קואורדינציה: היכולת לתמרן בגמישות וללא התנגשויות בתנועה זורמת, בדומה להולכי רגל רבים על מדרכות שאינם מתנגשים;
• שיתוף פעולה: היכולת של קבוצת אנשים ליצור יחסי אמון, ללא מערכת השולטת בהתנהגותם.

לטענתו של סורוביצקי (2006), ארבעה אלמנטים מבחינים בין המון "חכם" ובין המון 'לא רציונאלי':

• מגוון דעות: שלכל אדם תהיה דעה אישית, גם אם מדובר בפרשנות אקסצנטרית של עובדות ידועות;
• עצמאות: דעתם של אנשים לא תושפע מדעותיהם של הסובבים אותם;
• ביזור: אנשים מסוגלים לשאוב מידע אישי מסוים;
• צבירה: קיומם של מנגנונים האחראים להפוך שיפוט אישי להחלטה קולקטיבית.

[בתמונה: ג'יימס סורוביצקי. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Mark Schierbecker. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

סורוביצקי (2006) מונה חמש סיבות לכישלון אפשרי של 'חוכמת ההמון':

• עודף הומוגניות: קיים צורך במגוון כדי להבטיח חשיבה שונה ותהליך קבלת החלטות שונה;
• עודף מרכוז: מרכוז הדעה לכוח השלט בשיטת מדרוג היררכית;
• עודף חלוקה: חלוקת הידע לרמות שונות של מורשים, באופן שלא כולם אוחזים באותו הידע ובאותה יכולת שיפוט;
• עודף חיקוי: התייחסות לקבלת החלטה בעבר והמשכה בהחלטות חדשות בלי בחינה מחודשת של הדברים;
• עודף רגשנות: גורמים רגשיים כמו תחושת שייכות העלולים להוביל ללחץ חברתי.

הצלחת השיטה הביאה לכך, שאחד התחומים הצומחים ביותר בניהול ידע כיום בארגונים הוא מה שמכונה "Crowd Sourcing" - הוצאת נושאים שונים להמונים, על מנת ליהנות מ"חכמת ההמון";

[לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חוכמת ההמונים, לחצו כאן]

[בתמונה: "Crowd Sourcing" - הוצאת נושאים שונים להמונים, על מנת ליהנות מ"חכמת ההמון"...תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר FIXABAY]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'קבוצות';
• אוסף המאמרים על חוכמת ההמונים;
• הרחבת המושג: 'שיתוף פעולה';
• הרחבת המושג 'יצירת ידע';
• הרחבת המושג 'טיפשות העדר';
• הרחבת המושג: התנהגות קולקטיבית - התנהגות עדרית.

מקורות והעשרה

• סורוביצקי ג'יימס (2006), חוכמת ההמונים, ירושלים: עברית וכתר.
• דויטש דני (2012), כל מה שלא ידעתם על חוכמת ההמונים, מאקו, 21/2/12.
• צוריאל הררי קרן (2015), נביאי האופן ספייס, כלכליסט, 16/4/15.
• צורף ליאור (2012), הישראלי שכבש את TED עם שור: מסטטוסים בפייסבוק לבמה הגדולה בעולם, דה מרקר, 23/5/12. 
• עמירם ברקת (2017),"בעולם של היום האתגר הגדול הוא לשמור על חוכמת היחיד", גלובס, 6/8/17.
• יחזקאלי פנחס (2014), יצירת ידע, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), טיפשות העדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.