תקציר: סיפורו של בלעם בפרשת בלק ממחישה לנו היטב את משמעותה של אי הוודאות, והתוצאות הנגזרות ממנה. בלק בן ציפור מלך מואב שוכר את בלעם לקלל את בני ישראל מהם הוא מתיירא, אבל בלק ובלעם יכולים לתכנן תוכניות ואלוהים צוחק... לתופעה הזו - שבו מנסה גורם אחד להשיג מטרה ומשיג את ההפך הגמור - יש שם: תופעת התוצאות הבלתי צפויות, וזהו נושא המאמר שלפנינו.

[בתמונה: קברניט 'הנסיכה מרי' היה בטוח שהוא מנווט היטב בערפל הכבד ששרר באזורו, באוגוסט 1910, אבל הצליח להשיט את ספינתו לתוך אי סלעי, מול חופי אלסקה. אגב, לא נרשמו נפגעים בנפש והספינה אפילו הורדה מן האי, תוקנה, וחזרה אל הים בתוך מספר חודשים. התמונה היא נחלת הכלל]

כשהאלים מבקשים להענישנו, הם נענים לתפילותינו... (אוסקר ווילד)

עודכן ב- 13 במרץ 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

סיפורו של בלעם בפרשת בלק ממחישה לנו היטב את משמעותו של אי הוודאות, והתוצאות הבלתי צפויות הנגזרות ממנו:

בלק בן ציפור מלך מואב התיירא (בצדק) מעם ישראל שעלה מארץ מצרים, ולכן שלח את זקני מואב ומדין אל בלעם, סוג של נביא/ קוסם / מכשף שגר בארם נהריים ביישוב פתור על נהר פרת, (במדבר, כ"ב, ה'), שישכרו אותו לקלל את עם ישראל.

לאחר התלבטות בלעם נעתר. הוא נפגש עם בלק, מנסה לקלל את ישראל שלוש פעמים ונכשל. בפעם השלישית שם האלוהים בפיו ברכה לישראל תחת הקללה שתכנן. הנה, אנחנו מתכננים תוכניות ואלוהים צוחק...

.

[בתמונה: סיפא בלעם כמקרה בוחן לתוצאות הבלתי צפויות של חיינו... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

מי החליש את מי?

באמצע מרץ 2024 - מיד אחרי תום ביקורו של בני גנץ בוושינגטון - פתח הממשל האמריקני בקמפיין מתוזמר להחלפת ממשלה בישראל. 'כוכב הקמפיין', עד כה, היה הסנטור צ'אק שומר, שביזה את ישראל בכלל ואת ראש ממשלתה בפרט, בראש חוצות:

בנאומו בפני הסנאט כינה שומר את המלחמה בעזה "מלחמת נתניהו", השווה בין ישראל לחמאס וקרא לבחירות חדשות בישראל כדי להפיל את ראש הממשלה, "שאינו כשיר יותר למשול" (אורן, 2024): "... אם הקואליציה הנוכחית של ראש הממשלה נתניהו תישאר בשלטון אחרי שהמלחמה תתחיל להירגע, ותמשיך לנקוט במדיניות מסוכנת ומתסיסה, שבוחנות את התקנים הקיימים בארה"ב לסיוע, אז לארה"ב לא תהיה ברירה אלא לשחק תפקיד פעיל יותר בעיצוב המדיניות הישראלית, באמצעות שימוש במינוף שלנו כדי לשנות את המסלול הקיים. ראש הממשלה נתניהו איבד את דרכו. בכך שאפשר להישרדותו הפוליטית לקחת תקדים, על חשבון טובתה של ישראל".

דבריו של שומר הגיעו בעקבות שבועות שבהם פקידים אמריקנים בכירים, כולל הנשיא עצמו, האשימו שוב ושוב את ישראל בהריגת אזרחים פלשתינים רבים מדי, בהפצצתם ללא הבחנה ובהרעבתם בכוונה. סגנית הנשיא קמאלה האריס הזהירה שהבית הלבן מבחין בין עם ישראל לממשלתו, ובכך רמזה שראשה אינו לגיטימי. הנשיא ג'ו ביידן אף הזהיר את ישראל כי תקיפת רפיח תחצה קו אדום ועלולה להביא לצמצום אספקה צבאית אמריקנית לישראל (אורן, 2024).

הנשיא ביידן לא הסתייג מנאומו של שומר אלא גיבה אותו. ע"פ רשת ABC, ארה"ב גם מעכבת את משלוחי הסיוע הצבאי...

וכל זה השיג מה? כותב מייקל אורן:

"עם זאת, מקורות בוושינגטון הדליפו לעיתונות שההתקפות על ישראל ועל נתניהו הלכו רחוק מדי. במקום להחליש את נתניהו, הן חיזקו אותו וגרמו לתומכיו להתגייס להגנתו. הביקורת של ארה"ב על ישראל גם חיזקה את חמאס בכך ששכנעה את סינוואר להמשיך להתבצר, להביא להרג פלשתינים נוספים ולחכות עד שהאמריקנים יכפו על ישראל הפסקת אש. במצב כזה, מאמין סינוואר, מדוע לוותר על בני ערובה תמורת הפסקת אש זמנית כאשר הוא יכול לקבל הפסקת אש קבועה בחינם?

וגם: בני גנץ שהצטייר כאילו הוא חלק מהקמפיין, אולץ למהר ולהתייצב מאחורי נתניהו...

[למאמר המלא של מייקל אורן ב'ישראל היום', לחצו כאן]

תופעת התוצאות הבלתי צפויות מהי? המשגה

תופעת התוצאות הבלתי צפויות מתארת התממשות תהליכים בהפתעה, או באופן שונה מהמתוכנן ו/או המצופה מהם; והיא מרובת שמות (Unanticipated / Unforeseen / Unintended Consequences):

• תופעת התוצאות הבלתי צפויות;
• או תוצאות אקראיות;
• או הפתעה (Surprise);
• או ברבור שחור (Black Swan).

השמות האקדמיים והוותיקים יותר – הקיימים בספרות לתופעה – הם:

• חוק התוצאות הבלתי חזויות – The Law of Unanticipated Consequences (Merton, 1936; 1996; Whatley, 2007);
• או הבלתי צפויות (Unforeseen) (Merton, 1996);
• או הבלתי מכוונות (Unintended) (12manage, 2008).

[הכרזה: ייצור ידע]

חוק התוצאות ההפוכות...

כיוון שמדובר בתופעה רווחת, ניתנים לה שמות גם בתקשורת. כך לדוגמה כינה הפובליציסט, סבר פלוצקר (ראו תמונה משמאל), חלק מהתופעה הזו בשם "חוק התוצאות ההפוכות": "כאשר ממשל מחליט לבצע מהלך גדול, אבל לא מביא בחשבון את כל המרכיבים ואת כל ההשלכות, התוצאה, בדרך כלל, הפוכה מכוונת המכוון" (פלוצקר, 2007).

[תמונתו של סבר פלוצקר משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Ido Kenan. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

המושגים הללו – ומושגים דומים נוספים, כמו: "הפתעה", ו"אי וודאות" ("Uncertainty"), נגזרים מתחומי ידע ומתורות (דיסציפלינות) שונים ומזוויות מבט שונות. הם ממוקמים בתחומי ההנדסה, הכלכלה, הניהול ועוד.

[להורדת הספר 'תב"צים. תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה' לחצו: Razi__Yehezkeally_-_The_Responsible_Organization]

[בתמונה משמאל: כריכת הספר: תב"צים - תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה, לעפרון רזי ולד"ר פנחס יחזקאלי, שראה אור בהוצאת המרכז למחקר של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל, ביוני 2013.

ניתן לחלק את התב"ץ לשש קטגוריות משנה (ראו פירוט בהמשך):

 

• הפתעה שלילית, או מצב שבו התכוונו להשיג תוצאה חיובית וקיבלנו תוצאה שלילית.
• הפתעה חיובית [המכונה סרנדיפיטי (Serendipity)]; או מצב הפוך, שבו התכוונו להשיג תוצאה שלילית וקיבלנו תוצאה חיובית.
• התכוונו להשיג תוצאה חיובית וקיבלנו תוצאה חיובית, הרבה מעבר למה שציפינו.
• מצב הפוך למצב הקודם, שבו התכוונו להשיג תוצאה שלילית וקיבלנו תוצאה שלילית, הרבה מעבר למה שציפינו.
• מצב שבו התכוונו להשיג תוצאה שלילית או חיובית, וקיבלנו תוצאה שהיא, בו זמנית, גם חיובית וגם שלילית.
• מצב שבו התכוונו לתוצאה מסוימת והשגנו תוצאה שונה לחלוטין.
• מציאת משהו בעל ערך או מענג במקרה, כשאינך מחפש את זה. (Serendipity).

התב"ץ יכולה להתרחש, הן כתוצאה ממעשינו (אפקט של בומרנג) והן כתוצאה מהתרחשויות, שאין אנו אחראים להן אולם אנו מושפעים מהן 'בסביבה המשימתית' שבה אנו פועלים.

תתת

[בתמונה: התוצאות הבלתי צפויות של מעשינו. התמונה שותפה הרשתות החברתיות ומקורה אינו ידוע. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

פירוט קטגוריות המשנה של התב"ץ

1. מצב שבו התכוונו להשיג תוצאה חיובית וקיבלנו תוצאה שלילית:

• מנגנון המכרז פותח ככלי למניעת שחיתות. הוא הפך למפגע ביורוקרטי, שלא רק פוגם באפקטיביות הניהולית, באיכות השירות וביצירת הערך, אלא אף פותח פתח רחב לשחיתות... (תמיר, 2014).
• וועדת בכר שדרדרה את מצב קרנות הפנסיה שלנו ויצרה שחיתות בחברות המנהלות אותן.

כאשר מתרחש תב"ץ כזה ומערכת מורכבת מופתעת, היא עלולה להיכנס לשיתוק ולהפסיק להגיב לפרק זמן מסוים, עד שתתאושש, אם תצליח (כמו למשל, שועל שנלכד באורות רכב בלילה). לכן, צבאות אוהבים להתחיל מבצעים צבאיים בהפתעה, כי השיתוק שאוחז באויב מאפשר להם להשלים את תוכניתם ללא הפרעה, כאילו הסביבה הינה, לכאורה, ליניארית. על כן טוען חוקר מדע המדינה, אדוארד לוטוואק (2002, ע' 20) כי ההפתעה מהווה ביטול, גם אם רגעי וחלקי, של עצם הבעייתיות האסטרטגית (משמע, את שרשרת המשוב הנובעת מכך שהאויב מגיב, והתכנון הופך לא רלוונטי כיוון שהמציאות משתנה).

2. מצב הפוך, שבו התכוונו להשיג תוצאה שלילית וקיבלנו תוצאה חיובית:

• ביום ב', ה- 3 בינואר 2011 ב- 1207 בצהרים קפץ אדם מחלון הקומה התשיעית בניו יורק ונותר בחיים, לאחר שנחת על ערימת אשפה עצומה שלא פונתה מאז סופת השלגים הקשה שהכתב בעיר לפני שבוע (פרידמן ומנדלבאום, 2012, ע' 221).
• סיפור המקראי על בלעם, שהובא לקלל ויצא מברך.
  • המרד הערבי ב- 1936, שבזכותו הונחה תשתית מדינתית ליישוב היהודי, והוא התנתק מהתלות בערבים.

3. התכוונו להשיג תוצאה חיובית וקיבלנו תוצאה חיובית, הרבה מעבר למה שציפינו:

• הצלחתו של האייפון.
• מבצע ההתנתקות מרצועת עזה וצפון סיני תוכננה לחודש ימים קשים. היא הסתיימה תוך 5 ימים ובצורה "חלקה":

4. מצב הפוך למצב הקודם, שבו התכוונו להשיג תוצאה שלילית וקיבלנו תוצאה שלילית, הרבה מעבר למה שציפינו:

• השואה, עבור יהודים שחשבו שיהיה רע אבל החליטו להישאר בגרמניה הנאצית, משום שלא הצליחו לנבא כמה רע יהיה...

5. מצב שבו התכוונו להשיג תוצאה שלילית או חיובית, וקיבלנו תוצאה שהיא, בו זמנית, גם חיובית וגם שלילית:

• למשל, תיעוש, הנדסה גנטית וכדומה, שיש להם פנים חיוביות ושליליות כאחת.

6. מצב שבו התכוונו לתוצאה מסוימת והשגנו תוצאה שונה לחלוטין:

• גילוי אמריקה ע"י קולומבוס.
• גילוי הויאגרה, הפנצילין, הלייזר...

[בתמונה: התכוונו לתוצאה מסוימת והשגנו תוצאה שונה לחלוטין... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Joshua Rappeneker לאתר flickr]

דוגמאות נוספות לתוצאות הבלתי צפויות:

2023: המחאה מוציאה כספים מישראל?

איך שגלגל מסתובב... בעיצומו של הקמפיין על הוצאת כספים מישראל, במסגרת המחאה על הרפורמה המשפטית, סיפרו שלנו רבים במערכת הכלכלית כי ישראל משנה את פניה והופכת לדיקטטורה, שאינה בטוחה עבור משקיעים; ולכן, חובתם של אנשי הכספים לגוון ולהוציא את כספם מישראל.

אחת ממובילות מחאת ההיטקיסטים - והראשונה שכינסה מסיבת עיתונאים שבה הודיעה על העברת כספים - היא עינת גז, שאף איימה שאם תמשיך החקיקה, תוביל הוצאת הכספים להתמוטטות בנקים בישראל: בתחילת פברואר כתבה גז: "אם כולנו, ראשי ההייטק, נוציא ביום אחד אפילו רק 20% מהכסף שאנחנו מחזיקים פה בבנקים - הם יתמוטטו. דמיינו מה זה יעשה לשער הדולר ולמצב השקל. זו זכותי ואף חובתי להעביר את הכסף לבנקים במדינות דמוקרטיות". (חדשות ערוץ 14, 12/3/23). גז הייתה חלוצה, אך לא יחידה, ומיליארדים רבים עזבו עקב כך את ישראל.

[בתמונה: עינת גז: "אם כולנו, ראשי ההייטק, נוציא ביום אחד אפילו רק 20% מהכסף שאנחנו מחזיקים פה בבנקים - הם יתמוטטו... אמרה ולא ידעה מה אמרה...  התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

אבל אנחנו מתכננים תוכניות ואלוהים צוחק!

בסוף פברואר 2023 החלו בנקים לקרוס דווקא בדמוקרטיה הגדולה בעולם, ארצות הברית (גם ב- 2008, החל המשבר בבנקאות העולמית בקריסת בנקים דווקא בארצות הברית...). ראשון הקורסים היה דווקא הבנק של ההיטקיסטים - ה'סיליקון וואלי בנק' SVB, אליו זרמו כספים רבים שהוצאו מישראל.

עתה שינתה הרוח את כיוונה והייטקיסטים מיהרו לנסות להוציא את כספם ולהחזירו לישראל. הופצו גם שמוות שדירבון הישראלים להעביר כספים לבנק הקורס נעשה בכוונת מכוון... כיוון שנותרו ללא כסף לתפעול ארגוניהם; וללא יכולת לשלם משכורות - הם מידפקים עתה דווקא על דלתות הבנקים הישראלים בתקווה לישועה. לשם המחשה, 'לאומיטק', זרוע הבנקאות של בנק לאומי לתעשיית ההייטק, הודיעה ב- 11 במרץ 2023, שבמהלך הימים האחרונים הצליחו צוותיה לסייע ללקוחות להעביר לישראל כמיליארד דולר שהוחזקו בבנק שקרס.

עתה גם השתנתה המנגינה, וגז מחמיאה לבנקים הישראלים שרק קודם לכן איימה להקריסם, ביחד עם כל הכלכלה הישראלית. כותבת עתה גז: "בנק דיסקונט ובנק הפועלים בצעדים מדהימים בתמיכה בחברות ישראליות - הלוואות מיידיו וגישור לעובדים, ששכרם יעוכב בגלל קריסת SVB. ככה נראית מנהיגות אמיתית ותודה לכם על הדוגמה וההובלה"...

לתופעה הזו - שבו מנסה גורם אחד להשיג מטרה ומשיג את ההפך הגמור - יש שם: תופעת התוצאות הבלתי צפויות, וזהו נושא המאמר שלפנינו.

[למאמר המלא של מאיר אורבך ב'כלכליסט', לחצו כאן]

2022: פלישת רוסיה לאוקראינה - ותוצאותיה

ב-24 בפברואר 2022 תקפו כוחות רוסיים את אוקראינה, ממזרח ומדרום. במקביל למתקפה הקרקעית, הטיל צי הים השחור מצור על נמלי אוקראינה. הפלישה הייתה שיאו של עימות בעצימות נמוכה בין שתי המדינות, שהתנהל החל ב-2014, בעקבות שינוי השלטון באוקראינה, כאשר רוסיה סיפחה באופן חד צדדי את חצי האי קרים, ובדלנים פרו-רוסיים במזרח אוקראינה השתלטו על שטחים באזור דונבאס בסיוע רוסי עקיף.

המטרה שהגדיר השליט הרוסי, ולדימיר פוטין, לפלישה, הייתה מניעת הסיפוח הזוחל של מדינות ברית ורשה לשעבר, שנקטה ברית נאט"ו, מאז קריסת חומת ברלין. משמע, סיכול הצטרפותה, לכאורה, של אוקראינה לנאט"ו; ועצירת החדרה המהירה של הדמוקרטיה והליברליזם לתוכה.

אז אוקראינה מן הסתם לא הייתה מצטרפת לנאט"ו, אבל עדכני למאי 2022, השיגה רוסיה את התוצאה ההפוכה: מדינות אחרות שגובלות בשטחה הבינו שגם הן עלולות לעמוד בפני פלישה עתידית; ולבטח תעמודנה בפני חתרנות. ובחישה בענייניהן פנימיים, במטרה להבטיח שלטון פרו רוסי ואנטי מערבי. התוצאה:

פינלנד לא נרתעה מהאיומים הרוסיים; שברה את הניטראליות שלה; והודיעה שתצטרף לנאט"ו - שמקבלת אותה בזרועות פתוחות (אם תתגבר עם ההתנגדות התורכית) - ונראה שהיא רק הסנונית הראשונה. גם שבדיה בדרך... (ראו הכתבה למטה). "פינלנד חולקת גבול באורך של כ-1,300 קילומטרים עם רוסיה, וידעה לאורך ההיסטוריה יחסים מתוחים – וגם מלחמות – עם מוסקבה, אבל במשך שנים ניסתה לשמור על מידה מסוימת של ניטרליות, ודאי בהיבט הצבאי; ולמרות היחסים הקרובים שקיימה עם נאט"ו נמנעה מלהצטרף אליה רשמית. מאז הפלישה של רוסיה לחצי האי קרים שבאוקראינה בשנת 2014 וסיפוחו אליה הידקה הלסינקי את יחסיה עם נאט"ו, והמלחמה שבה פתח פוטין נגד הממשלה בקייב בפברואר השנה רק עודדה את פינלנד להאיץ את ההתקרבות הזו." (ynet והסוכנויות, 2022).

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'חתרנות', לחצו כאן]

[לכתבה המלאה ב- ynet, לחצו כאן]

2021: החניון החדש ליד בית החולים 'שערי צדק' קורס...

ה- 7 ביוני 2021 היה יום חגיגי בירושלים. ראש העיר משה לאון חנך חניון חדש ליד בית החולים שערי צדק; והנה, אך הסתיים הטקס, פערה האדמה את פיה, והחניון הסמוך הישן של בית החולים קרבס לתוך האדמה, כשהוא בולע שש מכוניות וגם אשה אחת שניצלה בנס... לא היה חסר הרבה שהאירוע יסתיים באסון רב נפגעים...

הצורך האנושי לתת הסברים - רציונליים ואחרים - לאירוע גרר עיסוק תקשורתי בסיבותיו:

• ה'רציונלים' יותר קישרו אותו למנהרת כביש 16 שהחניון ממוקם מעליה.
• חלק מהמאמינים קשרו אותו לפרשת אותו שבוע, פרשת קורח; עם רמז 'עבה' להתרחשויות הפוליטיות של הקמת ממשלת לפיד בנט...

כך או כך, הנה קיבלנו המחשה עדכנית לתופעת התוצאות הבלתי צפויות...

משולחנה של מיה ויינשטיין: הזאבים משנים את פארק יולסטון

ב- 1995, ארגון חיות הבר והדיג האמריקני יחד עם ביולוגים קנדיים, תפסו 14 זאבים בקנדה והעבירו אותם לפארק ילוסטון שבצפון-מערב ארצות הברית שם הם נכחדו משנת 1926. תוך כמה שנים מספר הזאבים עלה, אבל זה היה השינוי הקטן שהתרחש בפארק ילוסטון. ההשפעה של הזאבים על הפארק הייתה הרבה יותר גדולה מאשר כל אחד יכל לצפות. המערכת האקולוגית של הפארק השתנתה לחלוטין ואפילו הנהרות השתנו. איך זה יכול להיות? צפו בסרטון המופלא ובדרך המדהימה בה הטבע עובד:

כרזה ראשונה בראש הדף: האיראנים בנו אסטרטגיה מדהימה אבל אללה צוחק

בעקבות לקחי מלחמת איראן עיראק, בנו האיראנים אסטרטגיה מושלמת לכאורה, לפיה הפרוקסי יילחמו בשבילם - וגם ייפגעו, ייחרבו וימותו למענם - והם ישבו ויתמכו מאחור, ללא פגע. אבל אתה מתכנן תוכניות, ואללה מתגלגל מצחוק...

טעות אחת של סינואר יצרה מצב שבו במקום שהפרוקסי ילחמו בשבילה, איראן היא שחייבת להילחם היום בשבילם, ותגובותיה עלולות לתת לגיטימציה למערב לנקוט בצעדים שיפגעו בתוכנית הגרעין ויפילו את המשטר.

[בתמונה: האיראנים בנו אסטרטגיה מדהימה אבל אללה צוחק... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תקיפת פרל הארבור, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת בלק, לחצו כאן]

נושאים להעשרה

• אוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה.
• אוסף המאמרים אודות תופעת התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים).
• אוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה.
• אוסף המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע'.
• אוסף המאמרים על תקיפת פרל הארבור.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות, ייצור ידע, 12/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת בלק באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 8/7/19.
• מייקל אורן (2024), ככל שנהיה תלויים בממשל האמריקני, כך הוא יתערב לנו יותר, ישראל היום, 17/3/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), חתרנות – לגרור מדינה יריבה לכאוס…, ייצור ידע, 26/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• טאלב, ניסים ניקולאס (2009), הברבור השחור - השפעתו המטלטלת של הבלתי צפוי על הכלכלה והחיים. אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן.
• פנחס יחזקאלי (2011), לנהל בעולם של כאוס ומערכות מורכבות..., הרצאה במשרד החוץ, מאי 2011.
• דוד גיל (2012), מה הקשר בין Flame, סטוקסנט וברבורים שחורים, הארץ, 31.05.2012.
• בועז תמיר (2014), המכרז כשביתה איטלקית, ILE - Israel Lean Enterprise, 22/6/14. 
• לוטוואק אדוארד (2002), אסטרטגיה של מלחמה ושלום, תל אביב: מערכות:

[הצילום הועלה לויקיפדיה ע"י DLuttwak. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

• רזי עפרון, יחזקאלי פנחס (2013), תב"צים - תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה, גלילות: המכללה לביטחון לאומי, צה"ל.
• פרידמן תומס ל', מנדלבאום מייקל (2012), לגלות מחדש את אמריקה, רמות השבים: אריה ניר.