פנחס יחזקאלי: ידע – ההבנה התאורטית והמעשית שלנו על כל דבר!

תקציר: ידע (Knowledge) הוא אחד הנכסים של מערכת מורכבת. נגדיר אותו כהבנה התאורטית והמעשית של מה שידוע על נושא מסוים, המשלבת ידע תאורטי עם ניסיון מעשי באותו תחום (Oxford English Dictionary, 2009). הידע הארגוני הוא דינאמי, משתנה ומתפתח במהלך חייו של הארגון (Nonaka, 1998; רזי ויחזקאלי, 2007ב', ע' 178). ידע חדש מתפתח רק בקרב קבוצת אנשים המקיימים למידה שיטתית משותפת, המבוססת על חיכוך מתמיד, הן עם המציאות והן עם התאוריה (אורטל, 2013, ע' 10)...

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי jesiiii לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על על ידע ארגוני בזמן אמת והשלכותיו, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 10 בינואר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

* * *

ידע (Knowledge) הוא, לענייננו, ההבנה התאורטית והמעשית של מה שידוע על נושא מסוים, המשלבת ידע תאורטי עם ניסיון מעשי באותו תחום (Oxford English Dictionary, 2009).

הידע הארגוני הוא דינאמי, משתנה ומתפתח במהלך חייו של הארגון (Nonaka, 1998; רזי ויחזקאלי, 2007ב', ע' 178).

ידע חדש מתפתח רק בקרב קבוצת אנשים המקיימים למידה שיטתית משותפת, המבוססת על חיכוך מתמיד, הן עם המציאות והן עם התאוריה (אורטל, 2013, ע' 10).

ידע הוא אחד הנכסים של מערכת מורכבת. הוא מגביר מאוד את עוצמתה, ומעשיר את מלאי האנטרופיה שלה. ידע מקורי בזמן אמת הוא בעצם ייצור אנטרופיה. הוא נדרש כאוויר לנשימה בעת התרחשות הפתעה / תוצאה בלתי צפויה, ולכן היכולת להשיגו היא מרכיב קריטי ביכולת הגמישות האסטרטגית (האג'יליות) של מערכת.

[להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן][להרחבת המושג 'מטרה של מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'ייצור אנטרופיה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ninocare לאתר Pixabay]

עיבוד מידע קיים והפיכתו לידע

ידע הוא תובנה, המתקבלת ממקורות שונים. אחת מהן, המוכרת ביותר, היא בדרך של עיבוד המידע הקיים. כך למשל, אנו אוספים גירויים ממידע כמו תמונה, ציור או ספר והופכים אותו לידע, שיכול לשמש אותנו, למשל, לצורכי קבלת החלטות.

מה בין מידע לידע?

מסכת של עובדות הינה מידע;
וגזירת משמעויות ומסקנות מתוכה היא ידע.

נדגיש, כי קיימות גם דרכים אחרות בהן ניתן "ליצור ידע", שאיננו נובע ממידע (ראה בהמשך).

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מידע', לחצו כאן] [למאמר: 'ייצור ידע ויצירת ידע ומה שביניהם, לחצו כאן]

הרבה בלגן בהגדרות של מידע וידע

אין זו ההגדרה היחידה למושגים ידע ומידע. בספרות המקצועית ניתן למצוא בה הגדרות אין ספור, חלקן אף סותרות זו את זו. אנו מחזיקים בגישה הגורסת כי הידע הדרוש לנו שונה לגמרי ממידע.

על מנת להמחיש את הבעייתיות של סוגיית ההגדרה - ולהבין מעט מהעומק של המושג ידע - נפתח את ההמשגה במתודולוגיה חריגה, המאפשרת לטעמנו הבנה עמוקה יותר לגבי מדרג ההמשגה העולה מ"נתונים" לידע.

אחת הדוגמאות (מיני רבות) לידע שאיננו מתפתח ממידע, הוא ידע בסיסי, שאיננו נוצר באופן מודע; ועובר אצל בעלי חיים בתורשה, דרך הגנים. דוגמה כזו היא נדידת ציפורים או חרקים. כך למשל, מגדלת "הסולה הדרומית" (Ganet; ראו תמונה למטה) את גוזליה במספר אתרי קינון בניו זילנד. לאחר שהגוזלים לומדים לעוף, הם נפרדים מהוריהם ועפים לחוף מסוים באוסטרליה, הממוקם מאות ק"מ ממקום הולדתם. שם הם גדלים ומתבגרים ואז חוזרים בבוא העת לאתרי הקינון, לגדל דור חדש. דוגמאות דומות קיימות גם אצל דגים ופרפרים. גם חלק מהתגובות האינסטיקטיביות של בני אדם הינן תורשתיות והן ידע המועבר אלינו דרך הגנים.

הספרות המקצועית מלאה, כאמור, סתירות, ואין מנוס מאימוץ אותה המשגה הנראית מתאימה לנו ביותר. על כן, נתמוך בקביעה המקובלת, כי מה שמזוהה בשלב הראשון כ"ידע גלוי" יכול להיחשב בשלב השני לאחר עיבודו, כמידע (רזי ויחזקאלי, 2007ב', ע' 178; Kothuri, 2002; Nonaka and Takeuchi, 1995). זאת, למרות הביקורת ש"רידוד של כל ידע, מרגע שבא לידי ביטוי כתוב כזה או אחר כמידע, מערפל את ההבנה ולא מחדד אותה" (גולן, 2008). כך למשל, הנחיות פעולה כיצד לפתור בעיות מסוימות בציוד צבאי מתוחכם, המהוות גיבוש מסודר וכתוב של ידע, מרגע שיעלו על הכתב יהוו עבור משתמשים חדשים מידע.

לשם השוואה, נגדיר מידע כנתונים שקיבלו משמעות על ידי שיוכם להקשר מסוים, ושעברו עיבוד על מנת שיהיו שימושיים. כך למשל, המידע שמעבד המחשב מה"נתונים" המאוחסנים בו, מגלם בתוכו לפחות קשר אחד מסוג מסוים, כמו גורם ותוצאה; או: הטמפרטורה ירדה ל- 15 מעלות ואז החל לרדת גשם.

ניתן להפריד בין "מידע מתועד", כמו למשל: נתונים שכונסו בהקשר מסוים ו"מידע לא מתועד" כמו גירויים הנובעים מקול, מאור ו/או מחום.

[בתמונה: גוזלי "הסולה הדרומית" יודעים לעוף לחוף מסוים באוסטרליה, הממוקם מאות ק"מ ממקום הולדתם? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 12019 לאתר Pixabay]

בין ידע גלוי לידע סמוי / חבוי

הספרות מפרידה הפרדות שונות בין תחומים שונים של ידע. לצרכינו, נאמץ את ההפרדה בין "ידע גלוי, המוכר גם כ"ידע מפורש" או "ידע פורמאלי"); ל"ידע סמוי / חבוי".

"הידע החבוי" ('Tacit Knowledge') (מוכר גם כ"ידע סמוי") הוא ידע שמקורו במומחיות אינטואיטיבית. זה סוג הידע שאנו מחפשים. הוא אינו מצוי במאגרי המידע הארגוניים ואינו חשוף לעיני המנהלים. הוא סובייקטיבי, קשה להגדרה ונובע מדמיון ומאינטואיציה, על כן לא תמיד מודעים לו או יודעים לנסחו. הוא קיים ברמה האישית וכולל מיומנויות קוגניטיביות וטכניות, מודלים חשיבתיים, אמונות ונקודות מבט והסתכלות קשים להגדרה ולהכללה תחת מבנה אחיד (רזי ויחזקאלי, 2007ב', עמ' 180-178, Kothuri, 2002; Nonaka and Takeuchi, 1995; Polany, 1983). מחקרים העלו כי "הידע החבוי" תופס את החלק העיקרי החסר ושהוא מקור הפער שצוין קודם לכן. לא פחות מ- 75% מסך הידע הנדרש לארגון, ולא פחות מ- 48% מסך הידע הזה מצוי במוחם של העובדים (Kothuri, 2002). כלומר 75% מהידע הדרוש לארגון אמור להיווצר באמצעות שיתוף פעולה בינאישי ובין-ארגוני. משמעות הדבר היא שרוב הידע שהארגון זקוק לו נמצא בראשיהם של עובדיו, ואין צורך לתור אחריו במקומות רחוקים ולעיתים, יקרים. המבחן הגדול של הארגון הוא ביכולתו למצוא את הדרכים להשגת הידע הזה.

ההגדרות של אקופ

ראסל אקופ, תיאורטיקן בתחום המערכות ופרופסור העוסק בשינויים ארגוניים, טוען כי תכולת המוח האנושי ניתנת למיון לתוך חמש קטגוריות – כל קטגוריה כזו מהווה עיבוד והערכה של תובנות בסדר עולה של הקטגוריה הקודמת (Ackoff, 1989; Bellinger et al., 2004):

"נתונים" ("Data");
מידע ("Information");
ידע ("Knowledge");
"הבנה" ("Understanding");
ו"חכמה" ("Wisdom").

[התרשים: 'ייצור ידע']

"נתונים", על פי אקופ, הינם נתונים גולמיים שאין להם משמעות משל עצמם. הם אינם מקושרים לדברים נוספים וקיימים בכל צורה שהיא, שמישה או אחרת. למשל, בסיסי הנתונים במערכת ממוחשבת, שגיליונות אלקטרוניים מתבססים עליהם. דוגמה ל"נתונים": 70 ק"ג; 100 ק"מ; 10 ש"ח.

מידע משמעו נתונים שקיבלו משמעות על ידי שיוכם להקשר מסוים ושעברו עיבוד על מנת שיהיו שימושיים. הם מספקים תשובות לשאלות: "מי", "מה", "היכן", או "מתי". המידע שמעבד המחשב מה"נתונים" המאוחסנים בו, מגלם בתוכו לפחות קשר אחד מסוג מסוים, כמו גורם ותוצאה; או: הטמפרטורה ירדה ל- 15 מעלות ואז החל לרדת גשם.

ידע הוא עיבוד של "נתונים" ומידע המוכוון לשרת מטרה מסוימת. בחלקו, זהו תהליך דטרמיניסטי, שבו מישהו משנן מידע והוא מצטבר לכלל ידע. כך לדוגמה יכולים תלמידי בית ספר לשנן את לוח הכפל, ולהבין ששתיים כפול שתיים שווה לארבע. אולם, ידע זה לא יעזור להם לפתור תרגילים במספרים גדולים, כמו: 267 x 300",". יכולת קוגנטיבית כזו כלולה רק ברמה הבאה. ידע מייצג דפוס המחבר ובדר"כ מספק יכולת חיזוי גבוהה יחסית לגבי מה שמתואר ומה שיקרה בהמשך. דוגמה: אם הלחות גבוהה מאוד, והטמפרטורות צונחות באופן ממשי, והאטמוספרה אינה יכולה, בדרך כלל, להחזיק את הלחות, ירד גשם.

"הבנה" היא היכולת להעריך את הידע. זהו תהליך קוגנטיבי ואנליטי. זהו תהליך שבו ניתן לקחת ידע, ולסנכרן ממנו ידע חדש. ההבדל בין ה"הבנה" לידע היא ההבדל שבין "למידה" ושינון". אלה ש"מבינים" יכולים לבצע פעולות שימושיות, כיוון שיש ביכולתם לגזור יצירה חדשה מעריכה של ידע ואפילו מידע ישנים. מערכות ממוחשבות מתקדמות מבוססות למשל על ההנחה, שהן יכולות ליצור ידע חדש מתוך המידע והידע הקיימים, המאוחסנים בהן.

"חוכמה" היא היכולת להעריך את ה"הבנה". היא איננה דטרמיניסטית ואיננה הסתברותית. היא מערבת בתוכה סוגים מסוימים של תחומי שיפוט אנושיים כמו "קודים אתיים", שיקולים מוסריים וכדומה. ה"חוכמה" נותנת לנו הבנה לגבי תחומים שבעבר לא הייתה הבנה בהן, ותוך כדי כך, הולכת הרבה מעבר להבנת עצמנו. זוהי המהות של גישוש פילוסופי. שלא כמו ארבע הרמות הקודמות, ה"חוכמה" שואלת שאלות אשר לא ניתן לענות עליהן בקלות ושאין עליהן תשובה ברורה. היא תהליך שבו אנו אמורים להבחין ולשפוט למשל, בין טוב לרע. אקופ מאמין, שמחשבים לעולם לא יוכלו לעבד "חוכמה", וכי היא דורשת "נשמה", ועל כן, היא תישאר תמיד ייחודית לבני האדם.

[בתמונה: "חוכמה" היא היכולת להעריך את ה"הבנה"... החכם לא שואל דבר, לא מבקש דבר ולא אומר דבר... המקור: Photo by Sam Lion from Pexels]

ה"חוכמה" ממחישה יותר הבנה של עקרונות בסיסיים הגלומים בידע, והיא במהותה הבסיס לידע כמות שהוא. לדוגמה: ההסבר לירידת גשם מקיף את ההבנה של כל הפעולות ההדדיות הקורות בעת שיורד גשם: התאיידות, זרמי אוויר, תנודת הטמפרטורות, שינויים וגשם.

בילינג'ר ואח' שניתחו את החלוקה הזו, סברו שנכון יותר להתייחס אל ה"הבנה", לא כשלב בפני עצמו, אלא כמעין מכנה משותף, התומך במעבר ממצב למצב. הגרף שהציעו מכיל 4 שלבים בלבד –

"נתונים" ("Data"),
מידע ("Information"),
ידע ("Knowledge"),
ו"חכמה" ("Wisdom "),

כאשר ה"הבנה" ("Understanding") היא הדבק שביניהם (Bellinger et al., 2004):

על מנת לעבור משלב ה"נתונים" לשלב המידע, יש להבין את ה"יחסים" ("Relations") שבין הגורמים השונים שבנתונים.
על מנת לעבור משלב המידע לשלב הידע, יש לעלות שלב ברמת ההבנה ולהבין גם את ה"דפוסים" ("Patterns") המניעים את הגורמים השונים.
על מנת לעבור משלב הידע לשלב ה"חכמה", יש לעלות רמה נוספת בהבנה ולזהות גם את ה"עקרונות" ("Principles") לפיהם פועלים ה"דפוסים" השונים.

הבעיה היא שההגדרות הללו יוצרות קשר סיבתי – ליניארי בין ידע ומידע, בסביבה מושגית שאיננה ליניארית ואינה סיבתית.

מערכות ה- IT, למשל, בנויות על ההנחה הזו ובעובדה – הן מאכזבות. למרות אגירה בלתי פוסקת של מידע במערכות הללו – ההמרה שלו לידע רלוונטי בזמן אמת אפסית.

הדרכים להשגת ידע

ידע ניתן להשגה בדרכים שונות: הוא ניתן:

לייצור;
ליצירה;
לרכישה;
להשכרה;
לגניבה: המקרה המפורסם ביותר של גניבת ידע היה על ידי יוליוס (או ג'וליוס) ואתל גרינגלאס רוזנברג (באנגלית: Julius and Ethel Rosenberg) (בתמונה למטה): זוג יהודים אמריקאים, שנודעו בכינוי "מרגלי האטום", כיוון שהעבירו לברית המועצות את הידע האמריקני ואפשרו לה לבנות פצצת אטום משלה, שאפשרה את המלחמה הקרה בין הגושים. השניים נעצרו בשנת 1950, הורשעו בריגול למען ברית המועצות ב-1951, והוצאו להורג ב-19 ביוני 1953 (ויקיפדיה).

[להרחבה בנושא ייצור ויצירה של ידע, לחצו כאן]

[בתמונה: יוליוס ואתל רוזנברג לאחר פסיקת בית המשפט, מופרדים ברשת מתכת, 1951, התמונה היא נחלת הכלל]

להשתלטות בכוח: כך למשל התחרו ארצות הברית וברית המועצות על לכידת המדענים הגרמנים בסוף מלחמת העולם השנייה, כיוון שזה היה אחד הנכסים העיקריים שביסס את מעמדן כמעצמות על. כך לדוגמה, העבירה ארצות הברית אליה כ- 600 מדענים גרמנים ובני משפחותיהם, כמו גם את הטילים והמטוסים הסילוניים שפתחו. פון בראון, המדען שהמציא את טיל ה- וי 2 שקטל רבים בלונדון המופצצת, היה לבסוף אדריכל הניצחון האמריקני על הרוסים במירוץ לחלל, בכך שבנה את הטיל שהביא את אפולו 11 לירח.