פנחס יחזקאלי: ייצור של סוציו-אנטרופיה: אנטי אייג'ינג ארגוני

[בתמונה: ייצור של סוציו-אנטרופיה: אנטי אייג'ינג ארגוני... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Bru-nO לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על סוציו-אנטרופיה: אנטרופיה בגרסת המערכות המורכבות, לחצו כאן]

עודכן ב- 19 באוגוסט 2022

[בתמונה: החורף הרוסי מכלה ו'שורף' את שארית הסוציו-אנטרופיה של 'הגראנד ארמה' של נפוליאון... התמונה היא נחלת הכלל]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

* * *

ייצור של סוציו-אנטרופיה הוא מושג מתורת המערכות המורכבות, השונה, במידה רבה, ממושג האנטרופיה המקובל בדיסציפלינות אחרות.

מומחי מערכות מורכבות - כמו הדרום אפריקאי, A.M. de Lange - רואים בסוציו-אנטרופיה את סך מצבם של מכלול הגורמים, המבטאים את חיוניותה של מערכת מורכבת בזמן נתון. אם תרצו, מכלול האנרגיה המצוי בארגון. הסטטוס של כמות האנרגיה המצויה במערכת, הן בעוצמה (סך כול הכמות) והן בכיוון (עולה/יורדת).

תהליך הוספת אנרגיה לארגון יכונה ייצור של סוציו-אנטרופיה (Entropy Production). המושג ההופכי לכך הוא שריפה של סוציו-אנטרופיה (de Lange, 2001).

[להרחבת המושג: 'אנטרופיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על סוציו-אנטרופיה: אנטרופיה בגרסת המערכות המורכבות, לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'שריפת סוציו-אנטרופיה', לחצו כאן'] [להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן]

ייצור של סוציו-אנטרופיה מהו? המשגה

ייצור של סוציו-אנטרופיה הוא פעולה יזומה, יצירתית - מתוך המערכת עצמה או מחוצה לה - שמשביחה, בזמן אמת, את יכולות הארגון; ונותנת בידי מבצעיה את האפשרות להשפיע לטובה על ייעודו, מטרותיו ופעילותו. היא יכולה להתבצע כתוצאה מעשייה ארגונית מכוונת מלמעלה; מהתארגנות עצמית בתוך הארגון ו/או להגיע מהסביבה הארגונית.

בניגוד למושג אנטרופיה, המבטא סטטוס, מבטאים המושגים ייצור של סוציו-אנטרופיה ושריפת / הריסת סוציו-אנטרופיה תהליך, דהיינו, ביטוי להתנהגות מערכת, שבה מאמצים יכולים להניע תהליכים, אפילו בשונה לכוון התרחשותם. תהליך זה יכול להיות שווה או קטן מקצב הייצור של הסוציו-אנטרופיה הארגונית.

במונחים של תורת הכאוס, יכולה התארגנות עצמית המובילה ל- ייצור של סוציו-אנטרופיה, לבטא במקרים מסוימים סוג של אי סדר (סף הכאוס); ובאחרים, סוג של סדר.

המחשה לחשיבות העצומה של ייצור האנטרופיה בחיינו, מביא ג'ארד דיימונד בספרו: "רובים, חיידקים ופלדה" (ראו כריכה משמאל).

[בתמונה משמאל: כריכת הגירסה העברית של ספרו של ג'ארד דיימונד, "רובים, חיידקים ופלדה", שראה אור במקור ב- 1997, ותורגם לעברית ב- 2002, בהוצאת עם עובד. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

בספר, חוקר דיימונד את הדפוסים שפיתחו הציביליזציות המערביות, על מנת להישרד ולבסס את שליטתן על רוב העולם. הוא בוחן מהו סוד הפערים האדירים בהתפתחותן של חברות בני האדם השונות; מדוע הצליחו בני אירופה מעטים לגבור על המוני ילידים באמריקה; ומדוע נותרה אפריקה בנחשלותה.

דיימונד מסביר, כיצד הצליחו חברות מסוימות לייצר סוציו-אנטרופיה באמצעות פיתוח החקלאות שאפשרה קיום מספק לחברות גדולות; המטאורולוגיה, הכתב ועוד גורמים אחרים מגבירי עושר ועוצמה בחברות מסוימות.

לעומתן, חברות ויבשות אחרות נותרו בנחשלותן, כיוון שקצב שריפת הסוציו-אנטרופיה שלהן היה גדול בהרבה מקצב ייצורה.

[להרחבה בנושא 'התארגנות עצמית', לחצו כאן].

אין ארוחות חינם: צריך לשרוף סוציו-אנטרופיה גם כדי לייצר אותה!

אין ארוחות חינם ולכל דבר יש מחיר. גם לייצור של סוציו-אנטרופיה...

אנו צריכים לשלם עבור הדלק שאנו מכניסים לרכבנו, כדי שיוכל 'לשרוף' אותו בנסיעה...

[בתמונה: ייצור אנטרופיה כתדלוק מיכל של רכב... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר Pixabay]

אנחנו שורפים סוציו-אנטרופיה במהלך ריצה, כדי לייצר סוציו-אנטרופיה: להקנות גופנו חוסן וכושר טוב ולווסת את משקל גופנו...

[בתמונה: ריצה 'שורפת אנטרופיה' אבל גם 'מייצרת' אותה... תמונה חופשית שהועלתה על ידי pepoexpress, Madrid fun street לאתר flickr]

יצור של סוציו-אנטרופיה בארגון

בעולם הארגוני, ייצור של סוציו-אנטרופיה, המגדיל את כמות ה- אנטרופיה בארגון, משמעו השבחת מבנה הארגון ותהליכיו (de Lange, 1998a), אלו המיועדים להשיג את יעדיו המשתנים. כל השבחה של ערך הארגון הינה תוצר של ייצור של סוציו-אנטרופיה.

ייצור של סוציו-אנטרופיה, כמו גם שריפתה, יכולים לנבוע מפעולה יזומה של הנהלת הארגון, אולם, הם יכולים לנבוע גם ממה שמכונה בתורת המערכות המורכבות, "התארגנות עצמית ".

הכלים לייצור סוציו-אנטרופיה בארגון הם:

מיסוד דרכי משוב / היזון החוזר החיובי;
יצירת ידע;
ייצור ידע.
פיתוח כלים ונקיטת צעדים ארגוניים להקטנת , תוצאות בלתי צפויות (תב"צים).

[להרחבת המושג: 'היזון חוזר חיובי', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'יצירת ידע', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'יצור ידע', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'התוצאות הבלתי צפויות ('תב"צים'), לחצו כאן]

[בתמונה: אנטי אייג'ינג... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי timokefoto לאתר Pixabay]

"השגרה מלה כל חלקה טובה"...

השימוש במושגים סוציו-אנטרופיה, ייצורה ושריפתה מאפשר לנו להבין תופעות מוכרות בארגונים. למשל, את התופעה המוצגת בביטוי "השגרה מכלה כל חלקה טובה". אם נתרגם ביטוי זה למושגים שלנו, נוכל להסביר את התופעה בכך שבשגרה, הארגון שורף כל העת אנרגיה ארגונית (סוציו-אנטרופיה) אולם, לא מבצע בדרך כלל תהליכים חדשים שיכולים "לייצר סוציו-אנטרופיה". כתוצאה מכך, הסוציו-אנטרופיה מידלדלת וכמוה האפקטיביות והיעילות הארגונית.

[עוד על 'שריפת סוציו-אנטרופיה' ו'ייצור סוציו-אנטרופיה' בארגון, לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'יעילות', לחצו כאן]

שמירה על חיוניות חברי הארגון - הסרט: 'הגשר על הנהר קוואי': קלסיקה של 'ייצור סוציו-אנטרופיה'

דוגמה לייצור של סוציו-אנטרופיה בארגון ניתן ללמוד מהסרט הוותיק "הגשר על הנהר קוואי" (The Bridge over" "the River Kwai). הסרט מתאר את קורותיה של קבוצת שבויי מלחמה בריטית בפיקודו של קולונל נוקשה מגיעה למחנה שבויים היפני בדרום מזרח אסיה.

על שבויי המחנה מוטלת משימה: לבנות גשר מעל נהר החיוני למעבר רכבות הצבא היפני במאמצו להלחם בהשתלטות בנות הברית. עד בואו, חיבלו יושבי המחנה בבניית הגשר בכל כוחם ותושייתם, אולם הקולונל רואה במשימה כלי לייצר סוציו-אנטרופיה במבנה הארגוני של השבויים. קרי, אמצעי להזרקת חיים בשבויים ולשמירה על חיוניותם ודריכותם. כשהמשימה מושלמת והגשר מוקם, הוא נהרס על ידי בנות הברית.

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Bill Strain לאתר flickr]

אי אפשר לנהל סוציו-אנטרופיה בלי למדוד אותה!

חשוב להדגיש תחום שמנהלים בשירות הציבורי, כמו גם חלק מהיועצים הארגוניים אינם ערים לו:

ביטויים סוציו-אנטרופיה, "ייצורה" ו"שריפתה" אינם ביטויים ערטילאיים. השימוש במילה "ייצור" (Production) מתקשר לסוגיית המדידה. אין לעיסוק במושגים הללו כל ערך ללא מדידה מדויקת של מצב הסוציו-אנטרופיה הארגונית, קרי, של כמות הסוציו-אנטרופיה שחסרה; של זו ש"נצרכה" ו"נשרפה" וזו ש"יוצרה", כפי שהדבר מוצא את ביטויו בדיסציפלינות מעולם הפיסיקה והכימיה.

ייצור סוציו-אנטרופיה בתחום האסטרטגיה

השימוש במושגים, סוציו-אנטרופיה, ייצורה ושריפתה, מסייע גם בהבנת ההיגיון הפרדוקסלי של האסטרטגיה, לפיו המלחמה מביאה לשלום והשלום למלחמה:

המלחמה גורמת לשריפת אנטרופיה: היא מכלה את המשאבים החומריים והמורל הקרבי שנחוצים להמשך הלחימה, ובכך היא מונעת את המשכה;
ולהפך: מצב של אי לוחמה מאפשר התאוששות וייצור אנטרופיה, ובכך מאפשר את קיומה בעתיד (לוטוואק, 2002, ע' 85; ראה למטה):

[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'ההיגיון הפרדוקסלי של האסטרטגיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'התאוששות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מורל קרבי', לחצו כאן]

[בתמונה: אדוארד לוטוואק וספרו "אסטרטגיה של מלחמה ושלום", שראה אור בהוצאה מערכות ב- 2002. תמונתו של לוטוואק נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידו. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

דוגמה לייצור ולשריפת אנטרופיה היא מלחמות נפוליאון. האסטרטגיה שפיתח נפוליאון להתמודדות עם יריביו (ייצור אנטרופיה) הביאו להצלחות מדהימות בתחילה. ניצחון הזין ניצחון, ביצוע האסטרטגיה שוכלל והלך וייצור האנטרופיה היה בשיאו.

אולם, לאחר ההלם הראשוני הפיק הצד השני לקחים ועבר תהליך של התאוששות. טבעו של האויב כפה עליו למתוח את הדמיון האסטרטגי ולאמץ שיטות לוחמה מתוחכמות ויעילות יותר (קרי, "לייצר סוציו-אנטרופיה").

מהצד שכנגד, הניצחונות הראשוניים תבעו מידה של שאננות באסטרטגיה ובמבצעים של הצרפתים. המרשם הצבאי שפעל היטב בסיבוב הראשון לא זכה אלא לשינויים יסודיים מעטים. "הצבא הגדול" של נפוליאון "שרף" את שאריות האנטרופיה שנותרו לו ולא "ייצר" סוציו-אנטרופיה חדשה. התוצאה – הפער בכוח הלחימה בין שני הצדדים הצטמצם במהירות מרשימה, עד שהקערה התהפכה...

[להרחבה בסוגיית ה'התאוששות מהפתעה', לחצו כאן]

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Murray Ward לאתר flickr]

דוגמה נוספת מהתחום האסטרטגי - על הצורך לייצר סוציו-אנטרופיה כדי לשרוף אותה אח"כ - היא ההתקדמות המהירה מידי של הצבא האדום לאחר מפלת הגרמנים בסטלינגרד בחצי השני של מלחמת העולם השנייה:. ההתקדמות המהירה הזו הכשירה את הקרקע להתקפת הנגד הגרמנית ולהיפוך ההצלחה במארס 1943.

אז למד הפיקוד העליון הרוסי להורות על הפסקה מכוונת לאחר כל התקדמות מוצלחת, כדי שצבאותיו לא יעברו את "נקודת השיא של ההצלחה", שבה עולה קצב שריפת הסוציו-אנטרופיה על ייצורה, וכדי שיתאפשר להם לייצר סוציו-אנטרופיה לפני התקדמות נוספת. עד סוף המלחמה הקפידו הסובייטים לשמור על קצב מדוד של מתקפותיהם המוצלחות, ולא התפתו להרפתקנות (לוטוואק, 2002, עמ' 44-43).

דוגמה נוספת - קשה במיוחד - על הצורך 'לשרוף אנטרופיה' כדי ליצור אותה, הייתה הקרבת הארמיה השישית הגרמנית בין חורבות סטלינגרד, במלחמת העולם השנייה:, כדי לאפשר לגרמנים יכולת להרוויח זמן, לבנות כוחות חדשים ולהתאושש:

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [להרחבה בנושא הצלחה וכישלון, לחצו כאן]

[בתמונה: פילדמרשל פאולוס נכנע לכוחות הסובייטים, סטלינגרד, ינואר 1943. מלחמת החפירות הסיזיפית שניהל, היא שאפשרה לגרמנים את מרווח הנשימה שהוביל ל'יצירת אנטרופיה' מחודשת ולהתאוששות. התמונה היא נחלת הכלל]