תקציר: מורכבות (Complexity) היא היא תחום עיסוק מולטי דיסציפלינרי, הרואה במציאות חיינו מערכת מורכבת, המאופיינת בתלות ההדדית (יחסי גומלין) בין האלמנטים הרבים המרכיבים את הטבע והקיום האנושי. קשרים מורכבים אלה מתחברים יחד בהקשרים מסוימים. שהרי, כל אחד מאיתנו הוא מערכת מורכבת (Complex System). המשפחה שלנו היא מערכת מורכבת, הקהילה, השכונה, הארגונים שבהם אנו עובדים, המדינה שלנו, המערכת הבין לאומית - כל אלה מערכות מורכבות. אפילו הבעיות שעימן אנו מתמודדים הן מערכות מורכבות...

[בתמונה: מורכבות - תוצאות התלות ההדדית, שבין מרכיבי המערכת המורכבת... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו כאן]

עודכן ב- 10 במרץ 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מורכבות (Complexity) היא היא תחום עיסוק מולטי דיסציפלינרי, הרואה במציאות חיינו מערכת מורכבת, המאופיינת בתלות ההדדית (קשרי גומלין) בין האלמנטים הרבים המרכיבים את הטבע והקיום האנושי. קשרים מורכבים אלה מתחברים יחד בהקשרים מסוימים.

'מורכבות' מתייחסת בדרך כלל לרמת הסיבוך, התחכום או הקושי הכרוכים בניתוח, בהבנה ו/או בניהול של מערכת מורכבת, תהליך או מצב. היא מקיפה ממדים שונים, כולל מספר האלמנטים המעורבים, האינטראקציות ביניהם והתוצאות המתהוות מאינטראקציות אלו. שימוש בעקרונות תורות המורכבות לצרכים אלה קרוי, חשיבה מערכתית.

במורכבות גבוהה, אובד הקשר הישיר בין סיבה לתוצאה. בעיה מורכבת הינה בעיה שאין לה פתרון לוגי ברור. משמעות הדברים היא, שניתן לראות את העולם כאורגניזם מתפתח, שבו השלם שונה מסכום חלקיו, והיחסים שבין החלקים אינם ליניאריים.

שהרי, כל אחד מאיתנו הוא מערכת מורכבת (Complex System). המשפחה שלנו היא מערכת מורכבת, הקהילה, השכונה, הארגונים שבהם אנו עובדים, המדינה שלנו, המערכת הבין לאומית - כל אלה מערכות מורכבות. אפילו הבעיות שעימן אנו מתמודדים הן מערכות מורכבות. משמע, כולנו מורכבים מקבוצת חלקים, המחוברים אחד לרעהו בקשרי גומלין, ופועלים יחד להשגת מטרות, שלעתים הן נפגשות ולעתים סותרות אחת את רעותה ואחת את מטרות מערבת האם. הסתירות הללו יוצרות מאבקים אין ספור, שמהווים חלק ממורכבותה של המערכת.

המורכבות נוצרת גם כתוצאה מהשפעות הגומלין בין חלקיה של המערכת. למשל, קבוצת כדור סל משקיעה הון רב בשחקניה, אולם התוצאות מאכזבות, או שעולות על הציפיות. המורכבות גורמת לכך, שהשלם יהיה שונה מסך חלקיו.

איך זה קורה? קשרי הגומלין במערכת גדולים בהרבה מכמות הגורמים המחברים ביניהם. בין שני גורמים יש קשר גומלין אחד; בין ארבעה גורמים ששה קשרים; ובין מאה גורמים יש לא פחות מ- 4,950 קשרי גומלין.

[בתמונה: מורכבות - תוצאות התלות ההדדית, שבין מרכיבי המערכת המורכבת... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

בעיות מורכבות קרויות גם 'בעיות מהמעלה השנייה'

בעיות מורכבות קרויות גם בעיות מהמעלה השנייה: בעיות לא ליניאריות, שבהן אין קשר ישיר בין הבעיה לפתרון.

המושג, 'שינוי מהמעלה השנייה', לקוח מספרם הקלאסי של ואצלאוויק, ויקלנד ופיש - שינוי - עקרונות של יצירת בעיות ושל פתירת בעיות, שראה אור בעברית ב- 1979 (ראו תמונת כריכה למטה), הביא גישה רעננה לפתרון בעיות, המבוססת על ההבנה של מורכבות, ומצליח לשמור על הרלוונטיות שלו עד היום!

ההיפך מ'בעיה מהמעלה השנייה' היא 'בעיה מהמעלה הראשונה': בעיה ליניארית, פשוטה, עם קשר ישיר בינה לבין הפתרון.

שינוי מהמעלה השנייה עוסק בבעיות מהמעלה השנייה, שלכאורה לא נראה קשר בינן לבין הפתרון הנכון להן. במקרים כאלה, שינוי מהמעלה הראשונה אינו מביא לתוצאה הרצויה, כיוון שמבנה המערכת עצמה הוא החייב לעבור שינוי (שינוי בגוף החוקים השולטים במערכת, במבנה שלהם או בסדר הפנימי.

[בתמונה: כריכת הספר: 'שינוי: עקרונות של יצירת בעיות ופתירתן לווצלוויק ואח'. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

בהקשרים שונים, מורכבות יכולה להתבטא בדרכים שונות:

מורכבות מבנית: זה מתייחס למספר הרכיבים או הישויות בתוך מערכת וליחסים ביניהם. מרכיבים רבים יותר, ומערכות יחסים מורכבות ביניהם, מובילים לעתים קרובות למורכבות מבנית גבוהה יותר.

מורכבות דינאמית: היבט זה עוסק בהתנהגות של מערכת לאורך זמן, כולל איך מרכיביה מתקשרים ומשנים מצבים. מערכות בעלות מורכבות דינאמית מפגינות לעתים קרובות התנהגויות לא ליניאריות, לולאות משוב ותוצאות בלתי צפויות (תב"צים)..

מורכבות זמנית: ממד זה מתייחס להיבטים הזמניים של מערכת, כגון האופן שבו אירועים מתפתחים לאורך זמן, וכיצד אירועים מהעבר משפיעים על אירועים עתידיים. עיכובים בזמן, השפעות זיכרון ותלות זמנית תורמים למורכבות הזמנית.

מורכבות קוגניטיבית: זה נוגע לרמת המאמץ המנטלי הנדרש, כדי להבין או לנהל מערכת. גורמים כמו עמימות, אי ודאות ועומס מידע, יכולים להגביר את המורכבות הקוגניטיבית.

מורכבות הסתגלותית: מערכות מסוימות מפגינות התנהגות אדפטיבית, כלומר הן יכולות להתארגן בעצמן, ללמוד או להתפתח בתגובה לשינויים בסביבה או בתנאים הפנימיים שלהן. מורכבות הסתגלותית נובעת מהאינטראקציות בין המערכת לסביבתה.

מורכבות היררכית: במערכות עם מספר רמות ארגון או תתי מערכות, מורכבות היררכית נובעת מהאינטראקציות בין רמות אלו. לכל רמה עשויה להיות דינאמיות משלה ומאפיינים מתהווים, התורמים למורכבות הכללית.

הבנה וניהול מורכבות (חשיבה מערכתית) היא חיונית בתחומים שונים, כולל מדע, הנדסה, כלכלה, סוציולוגיה ואקולוגיה. אסטרטגיות להתמודדות עם מורכבות כוללות לרוב שימוש בכללי המערכות המורכבות והרשתות המורכבות, פישוט, הפשטה, ושימוש בגישות בין-תחומיות כדי לקבל תובנות לגבי תופעות מורכבות.

[בתמונה: מורכבות - תוצאות התלות ההדדית, שבין מרכיבי המערכת המורכבת... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

מורכבות מנוגדת במידה רבה לאופן שבו אנשים בעולם המערבי התרגלו לחשוב ולתפקד. כולנו הורגלנו לחשוב במונחי סיבה ותוצאה, יחסים סדירים, רמות תמורה ממוצעות, תחרות מושלמת ותוצאות ניתנות לחיזוי, אך המציאות אינה כזו! (קוק, 2004, ע' 58; ראו את תמונת הכריכה משמאל). מורכבות איננה מסובכות! מסובכות (Complicated) מוגדרת כחלקים רבים שלכל אחד תפקיד משלו במערכת, שניתן להבין אותה על ידי חלוקתה לגורמים. על כן, תוצאותיה של מערכת מסובכת ניתנים לחיזוי. לעומת זאת, מורכבות מוגדרת כחלקים רבים דומים, שהאינטראקציה שביניהם היא שמניעה את המערכת המורכבת. חלקיה מתנהגים לפי מספר קטן של חוקים פשוטים, וזה מביא להתהוות אופן ההתנהגות של המערכת כמכלול.יחד עם זאת, לכל חלק במערכת דגות חופש והוא יכול להפתיע. על כן, ניתן ללמוד על התנהגותה של מערכת כזו מתוך הדפוסים שמאותרים בה, אך לא ניתן לחזות את תוצאות עבודתה. יחד עם זאת, הבנת המורכבות, והתכונות של מערכות מורכבות מלמדת אותנו, שמאחורי אי הסדר קיים היגיון שמארגן את עצמו. לימוד ההיגיון הזה מאפשר לנו להחזיר לחיינו מידה מסוימת של חיזוי.

[משמאל: תמונת הכריכה של ספרו של ריצ'רד קוק: עקרון 80/20. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

מאפיינים של מורכבות:

• "העולם מלא סיבות קטנות, שכאשר הן פועלות יחדיו, הן עלולות לגרום סערות בן רגע... (קוק, 2004, ע' 58).
• בכל זמן נתון, אנשים עם אותה רמת אינטליגנציה, עם אותם כישורים ועם אותה רמת מסירות לעבודה, עשויים להניב תוצאות שונות זו מזו במידה ניכרת, עקב הבדלים מבניים קטנים" (קוק, 2004, ע' 58).
• לא ניתן לצפות מראש אירועים, אולם, דפוסים נוטים לחזור על עצמם ועל כן, ניתנים במידה מסוימת לחיזוי.
• שליטה אינה אפשרית, אך ניתן להשפיע על אירועים.

מה המשמעות של מורכבות:

האלוף גרשון הכהן טוען, שטעות מקובלת היא להתבונן על מורכבות כמעין משוואה, שבמקום שני נעלמים יש לנו שבעה, ורק צריך למצוא את הדרך להתמודד עמה. המשמעות העיקרית של מורכבות היא שהתרחשויות יוצאות משליטה, וצריך להבין את ולגבש דרכי התמודדות (הכהן, 2012). בנוסף, בשל המורכבות איבדנו את יכולת החיזוי: אי אפשר לצפות מראש ארועים, אף על פי שדפוסים נוטים לחזור על עצמם ולכן ניתנים במידה מסוימת לחיזוי (קוק, 2004, ע' 58):

התמודדות עם מורכבות:

קיימים מודלים רבים של התמודדות עם מורכבות. מודל כזה הוא, למשל, מיומנויות קוואנטיות (Quantum Skills). המודל מפרט שבע יכולות קוגנטיביות (Cognitive Abilities) מולדות של אדם, המסייעות להתמודד עם מציאות דינאמית, לא ליניארית, המשתנה במהירות. היכולות הללו כוללות היבטים אנושיים מסוגים שונים: פיזיים, נפשיים, רגשיים, פסיכולוגיים ורוחניים.

[בתמונה: מורכבות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו כאן]

נושאים להעמקה:

• הרחבה על: 'קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון'.
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת'.
• הרחבת המושג 'התהוות'. 
• הרחבת המושג: תורות המורכבות – תורות המדע החדש.
• הרחבת המושג 'מטרה של מערכת מורכבת'.
• הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
• הרחבת המושג: משוב - היזון חוזר.
• אוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה.
• הרחבת המושג, 'מידע'.
• הרחבת המושג, 'ידע'.
• הרחבת המושג: 'רשת'.
• הרחבת המושגים: בעיה ושינוי מהמעלה הראשונה.
• הרחבת המושגים: בעיה ושינוי מהמעלה השנייה.
• הרחבת המושג: 'ליניאריות'.
• הרחבת המושג: 'חוסר ליניאריות'.
• איריס קים (2017), האם אפשר לדעת 'באמת' איך פועל עולם?, ייצור ידע, 29/5/17.
• חן גרץ-שמואלי, (2010), פגישה עם מורכבות ארגונית, אנליזה ארגונית: כתב עת לייעוץ ארגוני, נובמבר דצמבר, עמ' 17-7. להורדה: פגישה עם מורכבות ארגונית
• אריק ברלו: כיצד מורכבות מובילה לפשטות, יו טיוב:

.

• בורנשטיין יואב (2013), "אם מחירי המזון לא יירדו, העולם ימשיך לבעור", כלכליסט, 29/8/13.
• יחזקאלי פנחס, רזי עפרון (2009), מערכות מתקדמות ככלי עזר לקבלת החלטות, 30/11/09.
• יחזקאלי פנחס, רזי עפרון (2009), התוצאות הבלתי צפויות והלא מתוכננות של מעשינו, 19/6/09.
  • Adizes Ichak (2013), Speech at the 2013 PRME Summit, Dr. Ichak Adizes Personal Web Site, 25/9/13.
  • קים איריס, נתנזון נטע (טרם פורסם), אסטרטגיית פרשנות אפשרית להגחה בלתי נמנעת של סדר.
  • פנחס יחזקאלי (2011), לנהל בעולם של כאוס ומערכות מורכבות..., הרצאה במשרד החוץ, מאי,
  • על קשר סיבתי ישיר מול קשר עקיף בין תכני לימוד לעיסוק בפועל ראה: הכהן גרשון (2011), עיונים בביטחון לאומי, גיליון 14: תוכנית הלימודים במכללה לביטחון לאומי - מה צריך ללמוד, ספטמבר.
  • על השתנות הקשר שבין תכנון לביצוע ראה: Zhu Pearl (2013), Strategy or Execution: Which Is More Important?, Future of CIO, 25/9.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי, שרית אונגר משיח (2014), קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון, ייצור ידע, 12/4/14.פנחס יחזקאלי (2014), חוסר ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורות המורכבות – תורות המדע החדש, ייצור ידע, 15/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות: שינוי התנהגות המערכת על ציר זמן, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), משוב - היזון חוזר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מידע, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ידע, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), רשת ורשת מורכבת: הדרך להסביר ולפשט מערכות, ייצור ידע, 12/4/14.
• ווצלביק פ', וויקלנד ג', פיש ר' (1979), שינוי - עקרונות של יצירת בעיות ושל פתירת בעיות, תל אביב: ספריית הפועלים, 1979.
• פנחס יחזקאלי (2016), בעיה ושינוי מהמעלה השנייה, ייצור ידע, 1/11/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• בן יוסף שי (ללא תאריך), גישת המערכות המורכבות (Complex Systems), ניווט במורכבות (דפי הסבר) (בידי המחבר).
• הכהן גרשון (2012), תעתיק שיחה בנושא כתב העת עיונים בביטחון לאומי מס' 21 (בכתובים בידי המחבר).
• יחזקאלי פנחס, רזי עפרון (2011), מציאת חוקיות בתהליכים כאוטיים – קפיצת מדרגה בהתמודדות עם אי הוודאות?.
• פסיג דוד (2008), צופן העתיד, מבחן העתיד של ישראל, תל אביב: ידיעות אחרונות.
• קוק ריצ'רד (2004), עקרון 80/20, להתמקד בעיקר ולהגיע לתוצאות, תל אביב: אופוס.
• רזי עפרון, יחזקאלי פנחס (2007), העולם איננו ליניארי - תורת המערכות המורכבות - גורם חדש בניהול, תל אביב, משרד הביטחון, ע' 213.
• לניר צבי (2008), אז כיצד נתמודד עם כל הסיבוכיות הזו?, דה מרקר קפה, 23/6/08.
• איריס קים (2017) הגירת מושגים מהמדעים לזירת קבלת החלטות, ייצור ידע, 27/6/17.
• Wikipedia (2012), complexity,

המחשות:

• בן-דב יואב (2009), צומת בהאנוי ותורת המורכבות, דה מרקר קפה, 2/5/09בן-דב יואב (2009), צומת בהאנוי ותורת המורכבות, דה מרקר קפה, 2/5/09
• לניר צבי (2008), למה עזבתי את האוניברסיטה, דה מרקר קפה, 2/12/08.לניר צבי (2008), למה עזבתי את האוניברסיטה, דה מרקר קפה, 2/12/08.
• יחזקאלי פנחס (2012), האם שגרירויות במדינות ערביות הם כלי אפקטיבי להשגת מטרות מדיניות?, דה מרקר קפה, 17/9/12.יחזקאלי פנחס (2012), האם שגרירויות במדינות ערביות הם כלי אפקטיבי להשגת מטרות מדיניות?, דה מרקר קפה, 17/9/12.
• יחזקאלי פנחס, רזי עפרון (2009), שעור בתורת המערכות המורכבות ובתורת הרשתות מפי סטיב ג'ובס, דה מרקר קפה, 28/12/09.יחזקאלי פנחס, רזי עפרון (2009), שעור בתורת המערכות המורכבות ובתורת הרשתות מפי סטיב ג'ובס, דה מרקר קפה, 28/12/09.
• בוסקילה - ים אסנת (2009), הקשר בין Fazil Say וניהול, דה מרקר קפה, 7/7/09.בוסקילה - ים אסנת (2009), הקשר בין Fazil Say וניהול, דה מרקר קפה, 7/7/09.