תקציר: אין מערכת מורכבת ללא מטרה (purpose): היא הרציונל המניע את המערכת; המעניק לה את המאפיין המייחד שלה. אם מנתקים את המערכת המורכבת ממוחה ומליבה - קוגנטיבית וממשית - תהיה התוצאה הבלתי נמנעת התפוררותה והתמוטטותה.

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[לאוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 28 באוקטובר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

פרולוג

... 'חתלתול של צ'שיר', פתחה עליסה ואמרה, 'תוכל לומר לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?'

'הדבר תלוי מאוד במקום שאליו את רוצה להגיע', ענה החתול.

'לא אכפת לי כל-כך לאן', אמרה עליסה.

'אם כך, אין הבדל באיזו דרך תלכי', ענה החתול.

'כל עוד אגיע לאן שהוא', הוסיפה עליסה, לצורך ההסבר.

'הו, אין ספק שתגיעי', - אמר החתול 'אם רק תלכי די זמן'...

(מתוך: לואיס קרול, עליסה בארץ הפלאות, תרגום: אוריאל אופק, ת'א: מחברות לספרות, 1989)

המשגה

מטרה (purpose) מוגדרת במילון למונחי צה"ל (1998, ע' 322) כ"תוצאה הסופית שהמאמצים מכוּונים אליה ואשר המשׂימות, היעדים או המטלות הספציפיים נגזרים ממנה ומיועדים לשרתה, לקדמה או להביאה לידי מימוש". ללא מטרה אין תכלית:

[בתמונה: מה המטרה? תמונת המקור: JACQUES TATI GIF. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

מטרה היא התכלית שלשמה נבנית מערכת מורכבת ובגינה היא פועלת. היא המוח והלב שלה כמו גם כלי הבקרה העצמית שלה (נוה, 2003, ע' 34; ראו תמונת כריכה משמאל); והוא שולטת שליטה מוחלטת עליה ועל תפקודה. זהו הרציונל המניע את המערכת, המעניק לה את המאפיין המייחד שלה. אם מנתקים את המערכת המורכבת ממוחה ומליבה, קוגנטיבית וממשית, תהיה התוצאה הבלתי נמנעת התפוררותה והתמוטטותה (נוה, 2003, ע' 36).

[בתמונה משמאל: כריכת הגרסה העברית של ספרו של תא"ל ד"ר שמעון נוה, "אמנות המערכה. התהוותה של מצויינות צבאית", שראה אור ב- 2001, בהוצאת מערכות. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

ללא הגדרת מטרה, לא יכולה להתהוות התארגנות מערכתית להשגת מטרה זו – לא התארגנות יזומה ולא התארגנות עצמית. על כן, יש חשיבות מכרעת להגדרה ברורה של מטרה לפני כל פעולה, כולל מצבים שבהם מערכת נדרשת להגיב לתוצאות בלתי צפויות ולא מתוכננות  (תב"צ), הן אלה הנובעות ממעשינו והן אלה שלא.

מטרה של מערכת מורכבת תהיה שלמה, רק שתכיל יחד הן היבט חיובי, והן היבט שלילי. למשל, צבירת עוצמה רבה ככל האפשר בסביבתה המשימתית (מטרה חיובית); ולמנוע ממערכות אחרות לצבור עוצמה (מטרה שלילית).

החלוקה של מטרת המערכת המורכבת ליעדים מוחשיים ולמשימות מפורטות, מעניקה לה את ה- דינאמיות שלה (נוה, 2003, ע' 34).

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'התארגנות עצמית', לחצו כאן] [להרחבה בנושא התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'סביבה משימתית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן]

[בתמונה: המטרה... מקור התמונה: Photo by Khwanchai Phanthong from Pexels]

מטרה היא התשובה לשאלה, מה רוצה מערכת להשיג ברמה האסטרטגית. כדי להצדיק את קיומה, מערכת מורכבת חייבת לנווט את עצמה כיחידה אחת לעבר מטרתה שלה. הניסוח ההתחלתי של המטרה מגדיר מראש את ההישג הכולל של פעילויותיה העתידיות, את מוקד הפעילות שלה (שכן, הוא יוצר את מסגרת יחסי הגומלין בין האלמנטים השונים ובין המערכת לסביבתה) ומצביע על מוקד המתח שבין המערכת לסביבתה ועל הדרכים לשחרר את הלחצים הפנימיים שבתוכה. המטרה יוצרת אחדות קוגנטיבית בין השכבות השונות שלה. החשיבות הרבה של אותה אחדות קוגניטיבית היא הנטייה הטבעית של המרכיבים להיפרד ממנה (נוה, 2003, עמ' 26-25).

אחת הדרכים לחיזוק תודעת המטרה המשותפת בקרב חברי המערכת, היא מתן דגש על סימולטניות. המאמץ שנדרש על מנת לתאם את זמני פעולתם של המרכיבים השונים מחדד בקרבם תודעה משותפת בדבר השגת יעדי המערכה (נוה, 2003, ע' 182).

אלוף במיל' גיורא איילנד (2011; ראו תמונה משמאל) הדגיש, כי "סוף מעשה במחשבה תחילה". תהיה המטרה אשר תהיה, חיוני להגדיר אותה בבירור טרם יציאה למבצע, ולהבין את מלוא המשמעות שלה. מטרה אסטרטגית איננה רק משאת נפש. היא מגלמת אינטרסים לאומיים חיוניים, שעבור השגתם אנו מוכנים לשלם מחיר. איילנד הדגיש כי במלחמת לבנון השנייה לא הוגדרה כלל מטרה, ובמבצע עופרת יצוקה החל הדיון על חלופות רק ארבעה ימים אחרי תחילת המבצע.

[תמונתו של האלוף במיל' איילנד הועלתה לויקיפדיה ע"י Kai Mörk. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0 de]

הבעיה היא שמערכות גדולות נמנעות לעתים מהגדרת מטרה, אם מסיבות פוליטיות של חוסר הסכמה פנימית, אם בשל הלחץ הנובע מהפתעה (תב"צ) (ברבור שחור) ואם בשל ליקויי משילות.

[להרחבת המושג: 'מטרה אסטרטגית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא אינטרסים לאומיים, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'סימולטניות', לחצו כאן]

[בתמונה: המטרה... מקור התמונה: Photo by Magda Ehlers from Pexels]

חשיבותה של המטרה הצבאית היא גם נקודת התורפה שלה: נוה (2003, ע' 37) מדגיש בהקשר של מטרה מערכתית כי נקודת התורפה הפוטנציאלית העיקרית של מערכות, כמו גם מקור עוצמתן הראשי, הינה השליטה המוחלטת של המטרה. היא אשר מספקת את המלט המחבר מכלול רופף של עוצבות עצמאיות לאחדות מערכתית קוהרנטית. התפרקותו של "מלט" זה תגרום לעוצבות הללו להסתחרר אל מחוץ לתחום המערכתי המשותף.

סתירה בין מטרת העל של המערכת כולה בטווח הארוך, למטרות של תתי המערכות בטווח הקצר

אם כל מערכת מורכבת נשלטת על ידי מטרה, ואם כל תת מערכת וכל אדם בתוכה הם מערכות מורכבות בפני עצמן, אזי קיים מתח מובנה בין מטרות המערכת, מטרות חלקיה ומטרות כל אחד מהאנשים המרכיבים אותה. מטרות אלה אינן זהות. יתרה מכך: לעולם, תגבר המטרה האישית על מטרת העל, גם אם בטווח הארוך, מטרת העל חיונית להישרדותו של הפרט או תת המערכת!

כך לדוגמה, חשד יוסף סטאלין, שליטה של ברית המועצות מסוף שנות העשרים של המאה הקודמת ועד מותו ב- 1953 (ראו תמונה משמאל), במידה רבה של צדק, ברמטכ"ל שלו, מיכאיל טוכצ'בסקי, הוגה ומפתח אומנות המערכה, כי פעולותיו מיועדות לטיפוח אליטה צבאית סובייטית (משמע, שיש לו מטרה אישית מאחורי מטרת העל של טיפוח מצוינות צבאית). בשל כך חוסל טוכצ'בסקי ב- 1937 (נוה, 2003, ע' 162).

[בתמונה: יוזף סטאלין. מטרות אישיות כסכנה... התמונה היא נחלת הכלל]

.

[להרחבת המושג 'אומנות המערכה', לחצו כאן]

דוגמאות נוספות:

בכפר אחד מתקיימים התושבים מדייג. כיוון שכמות הדגה באזור מוגבלת. לכל אחד מהדייגים אינטרס לדוג כמה שיותר, על מנת שמשפחתו תחייה ברווחה גדולה יותר, אולם, אם כולם יעשו כך, הם גוזרים על משפחותיהם כליה בטווח הארוך, כי לדגה לא יהיה הזמן להתחדש.

כל דייג מבין את המצב, אבל מרגע שמגיעים להבנות, עדיין יש את האינטרס האישי "לעגל" אותן לטובתו. על כן, סביר להניח שהדייגים יוסיפו להתנהג ב"אנוכיות" ארגונית ולדוג כרגיל, ובסוף בכל מקרה, הדגה תמות.

דוגמה אחרת היא שחקן כדור-סל מוכשר אך אנוכי, שהצורך שלו להתבלט פוגע ביכולת הקבוצתית (ראו בהקשר זה את המאמר: "תופעת ביינום").

[למאמר: תופעת ביינום: היעדר 'משחק קבוצתי' בארגונים, לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה, לחצו כאן]

מקורות

• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), התארגנות עצמית, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התוצאות הבלתי צפויות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), השיעור במורכבות של טולסטוי, ייצור ידע, 23/8/16.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), סביבה משימתית של ארגון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אינטרסים לאומיים, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סימולטניות, ייצור ידע, 23/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), ‘תופעת ביינום’: היעדר ‘משחק קבוצתי’ בארגונים, ייצור ידע, 30/3/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), אמנות המערכה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה אסטרטגית, ייצור ידע, 2/5/14.
• איילנד גיורא (2011), ללמוד מהשגיאות, ידיעות אחרונות, 27/3/11, ע' 25.
• מילון מונחי צה"ל (1998), תל אביב: צה"ל: אג"ם תוה"ד.
• נוה שמעון (2003), אמנות המערכה, התהוותה של מצוינות צבאית, תל אביב: מערכות.