תקציר: ב- 16 במרץ 2024 לימד אותנו הסנטור היהודי דמוקרטי, צ'אק שומר, 'מינוף' מהו, ואיים כי ארה"ב תשתמש במינוף שלה על ישראל כדי לאלץ אותה לשנות כיוון. מאמר זה מוקדש להבנת המושג הזה: מינוף (Leverage) או מנוף השפעה - היכולת להשפיע על מערכת מורכבת במאמץ קטן יחסית, דרך השפעה על מספר קטן של גורמים שמשפיעים באמת. כיוון שרק מספר קטן של גורמים משפיע על מערכת מורכבת בזמן ובמקום נתונים, הפעלת מנוף השפעה על אחד או יותר מאותם גורמים בודדים, אמורה לעשות את ההבדל...

[כך ראתה הבינה המלאכותית את המושג 'מינוף'... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

עודכן ב- 17 למרץ 2024

תנו לי נקודת משען ומנוף, ואוכל להזיז את העולם (ארכימדס)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב- 16 במרץ 2024 לימד אותנו הסנטור היהודי דמוקרטי, צ'אק שומר, 'מינוף' (Leverage) מהו.

בנאום שנשא בסנאט, איים כי "... אם הקואליציה הנוכחית של ראש הממשלה נתניהו תישאר בשלטון אחרי שהמלחמה תתחיל להירגע, ותמשיך לנקוט במדיניות מסוכנת ומתסיסה, שבוחנות את התקנים הקיימים בארה"ב לסיוע, אז לארה"ב לא תהיה ברירה אלא לשחק תפקיד פעיל יותר בעיצוב המדיניות הישראלית, באמצעות שימוש במינוף שלנו, כדי לשנות את המסלול הקיים". הוא התכוון בטווח הקצר ל'רכבת האווירית' של ציוד מלחמתי ולגיבוי האמריקני באו"ם, ובטווח הארוך לסיוע הביטחוני האמריקני ולשיתוף הפעולה האינטימי בין המדינות.

מאמר זה מוקדש להבנת המושג הזה: 'מנוף' או 'מנוף השפעה'. 

[למאמר המלא של מייקל אורן ב'ישראל היום', לחצו כאן]

'מנופי השפעה' מהם? המשגה

'מינוף' (Leverage) הוא מונח שנגזר מתחום הפיזיקה, התעלה מעל מקורותיו והפך למושג בסיסי בתחומים מגוונים כגון פיננסים, טכנולוגיה, שיווק ואפילו התפתחות אישית. בבסיסו, המינוף כרוך בשימוש ביתרון אסטרטגי להשגת השפעה מקסימלית במינימום מאמץ.

נגדיר 'מינוף' (Leverage) או 'מנוף השפעה' כיכולת להשפיע על מערכת מורכבת במאמץ קטן יחסית, דרך השפעה על מספר קטן של גורמים שמשפיעים באמת. כיוון שרק מספר קטן של גורמים משפיע על מערכת מורכבת בזמן ובמקום נתונים, הפעלת מנוף השפעה על אחד או יותר מאותם גורמים בודדים, אמורה לעשות את ההבדל.

מקור המושג מנוף השפעה במילה מנוף (Lever): המנוף מקטין את הכוח הנדרש לביצוע עבודה על חשבון הארכת ההעתק (ה"דרך") שהכוח פועל לאורכו - שהוא עקרון היתרון המכני. אורכו של המבנה התומך מקל על הפעלת כוח על גוף אחד, באמצעות הגדלת המומנט של הגוף השני. באופן דומה,

באופן דומה, אנו מבקשים להשיג בעזרת 'מנוף ההשפעה' תוצאות מרביות במינימום מאמץ והשקעה. לכן, הכלי הזה שכיח בכל תחום שבו יש צורך להשפיע על מקבלי החלטות, בתחומים שונים. ככל שנקודת המשען או נקודת הלחץ טובה יותר, תהיה השפעת המנוף אפקטיבית יותר בהתאמה!

האמירה המפורסמת המיוחסת לארכימדס, "תן לי מנוף מספיק ארוך ונקודת משען להציב אותה, ואני אזיז את העולם", היא דוגמה קלאסית למושג המינוף, או מנוף ההשפעה (ראו התמונה למטה). המנוף הוא מוט קשיח, נקודת המשען היא הנקודה שסביבה מסתובב המנוף, והמאמץ הוא הכוח המופעל על המנוף. ארכימדס הדגיש את הרעיון שעם הידית הימנית (ארוכה מספיק) ונקודת משען מוצקה, אפילו כוח קטן יחסית (המאמץ) יכול להזיז חפץ בעל מסה או משקל הרבה יותר גדול.

עיקרון זה ממחיש את תפיסת הליבה של מינוף, שבו יישום אסטרטגי של כוח בנקודה הנכונה יכול להביא לתוצאה משמעותית. ארכימדס דיבר באופן מטפורי על הזזת העולם, אך תמצית ההצהרה שלו מדגישה את הרעיון הבסיסי של מינוף המשתרע על פני תחומים ויישומים שונים.

[בתמונה: ארכימדס מזיז את העולם בעזרת נקודת משען... התמונה היא נחלת הכלל]

2023: חמאס משיג הרבה יותר בפחות

בסוף נובמבר 2023, הצליח חמאס להפוך את השבויים הישראלים שבידיו למנוף השפעה על ישראל כדי לסחוט הפסקת אש, ובכך, הצליח להחזיר את עצמו לשיווי משקל ולבלום את תנופת המלחמה והסיכוי להכרעה מהירה.

יתרה מכך, על מנת למקד את תשומת ליבנו בחטופים, הוא עושה שימוש בכל מנופי השפעה שהוא יכול להשתמש בהם, על מנת לערער ולמרוט את עצבינו, ולהסיט את חשיבתנו מסוגיה העיקרית: המשך המלחמה, שהיא צורך לאומי קיומי.

[בתמונה: בסוף נובמבר 2023, הצליח חמאס להפוך את השבויים הישראלים שבידיו למנוף השפעה על ישראל כדי לסחוט הפסקת אש, ולנסות למוסס להפוך את המלחמה לסבב אחד מיני רבים, עד שיאזור כוח ויצא לסבב הבא. התמונה מתעדת את לקיחת השבויים מ'עוטף ישראל' לעזה, ב- 7 באוקטובר 2023. מקור התמונה: חמאס]

מינוף בתחומי חיים שונים:

השימוש שעשה חמאס בשבויים הוא דוגמה לשימוש במנופי לחץ ביחסים בינלאומיים. להלן דוגמאות נוספות מתחומי חיים אחרים:

מינוף פיננסי: בפיננסים, מינוף מתייחס לשימוש בהון שאול כדי להגדיל את התשואה הפוטנציאלית על השקעה. משקיעים משתמשים לרוב במינוף כדי להגביר את החשיפה שלהם למכשירים פיננסיים, כגון מניות או נדל"ן. לדוגמה, משקיע נדל"ן עשוי להשתמש במשכנתא לרכישת נכס, מה שיאפשר לו לשלוט בנכס יקר בהשקעה ראשונית קטנה יחסית. למרות שזה יכול להגדיל את הרווחים, זה גם חושף את המשקיע לסיכון מוגבר.

מינוף טכנולוגי: בתחום הטכנולוגיה, המינוף ניכר בפיתוח כלים ומערכות המשפרים את הפרודוקטיביות. מחשוב ענן הוא דוגמה מצוינת, שכן הוא מאפשר לעסקים למנף משאבי מחשוב רבי עוצמה ללא צורך בהשקעות משמעותיות בתשתית. חברות כמו Amazon Web Services (AWS) מספקות פלטפורמה שבה עסקים יכולים להרחיב את הפעילות שלהם ללא הנטל של ניהול שרתים פיזיים, מה שמדגים כיצד מינוף טכנולוגי יכול לחולל מהפכה בתעשיות.

מינוף שיווקי: בעולם השיווק, המינוף לובש צורה של קמפיינים אסטרטגיים שממקסמים טווח הגעה והשפעה. שיווק משפיענים הוא דוגמה מודרנית שבה חברות ממנפות את הקהלים הקיימים של משפיענים כדי לקדם את המוצרים או השירותים שלהן. על ידי יישור קו עם משפיענים שחולקים קהל יעד, עסקים יכולים להשיג במהירות אמינות וחשיפה, לרוב בשבריר מהעלות של פרסום מסורתי.

מינוף ההון האנושי: מושג המינוף משתרע מעבר לתחומים פיננסיים וטכנולוגיים וכולל הון אנושי. במנהיגות ובפיתוח אישי, האצלה יעילה היא סוג של מינוף. מנהיגים שיכולים להאציל משימות לאנשים עם מומחיות ומיומנויות ספציפיות ממנפים את היכולות הקולקטיביות של הצוות שלהם, ומשיגים יותר ממה שהם יכולים בנפרד. גישה זו מטפחת סביבה שיתופית שבה כל חבר צוות תורם את החוזקות שלו כדי להשיג מטרה משותפת.

מינוף סביבתי: בקנה מידה עולמי, מושג המינוף מיושם יותר ויותר כדי להתמודד עם אתגרים סביבתיים. למשל, ממשלות וארגונים ממנפים שיתופי פעולה ואמנות בינלאומיות כדי להילחם בשינויי האקלים באופן קולקטיבי. הסכם פריז מדגים כיצד למינוף המאמצים המשולבים של מדינות יכולה להיות השפעה משמעותית יותר בהפחתת השפעות ההתחממות הגלובלית מאשר יוזמות בודדות.

המחשה נוספת לשימוש במנופי השפעה היא בקרב מגע

בסרטון למטה ממחישה מדריכת קרב מגע כיצד היא מכניעה תוקף שכבד ממנה ב- 11 ק"ג בעזרת הפעלת מנופים על נקודות התורפה שלו. למשל, התמקדות בפרק כף היד:

השימוש במנופי השפעה בעולמות הריגול, הריגול העסקי והפשיעה

השימוש במנופי השפעה מוכר מאוד בעולמות כמו ריגול, ריגול עסקי; וגם בתחום הפלילי של סחיטה. כך למשל, פרסם הכתב, שמעון איפרגן במגזין מאקו ב-3 לינואר 2018, כתבה תחת הכותרת: אמנות הפיתוי, על צעירים וצעירות הנשלחים לפתות אחרים; ובעזרת הראיות שנצברות, לאפשר לשולחיהם להשתמש בתמונות, בסרטים ובהקלטות שנצברו כמנוף השפעה לגרום להם לעשות את רצונם (איפרגן, 2013).

"... השימוש בנערות פיתוי הוא גם דפוס פעולה מוכר של עבריינים. בישראל ידוע על עשרות מקרים שבהם שלחו עבריינים נערות פיתוי ליריביהם כדי שאלה יפלילו אותם, ובתמורה לאי הפצת התמונות המפלילות הם יסכימו למכור את עסקיהם או לעזוב את שטחי המחיה שלהם לטובתם... היו גם מקרים שנערות פיתוי הופעלו על ידי גורמים פליליים שרצו להשתלט על עסקים לגיטימיים, או נשים שנמצאות בהליכי גירושים או מתכוונות להתגרש ומפעילות נערות פיתוי נגד בעליהן כדי לסחוט אותם ולזכות ברכוש רב בהסדר הגירושים..." (איפרגן, 2013).

[לכתבה המלאה של שמעון איפרגן בחדשות מאקו, לחצו כאן]

לסיכום

תפיסת המינוף, שנולדה מעקרונות הפיזיקה, התפתחה לרעיון רב תכליתי ורב עוצמה החל בתחומים שונים. בין אם בפיננסים, בטכנולוגיה, בשיווק, בפיתוח אישי או בפתרון בעיות גלובלי, השימוש האסטרטגי במינוף מאפשר לאנשים וארגונים להשיג יותר בפחות. הבנה וניצול של כוח המינוף הם גורם מפתח בניווט במורכבות של העולם המקושר הדדיות שלנו, פתיחת הזדמנויות לחדשנות, צמיחה ושינוי חיובי.

נספח: מוריה קור על חלמאות ישראלית וקלפי מיקוח

"אם הדבר הראשון שעושים במלחמה הוא לשמור קלפי מיקוח - הקפידה ישראל שלא להחזיק כאלה, לא להוסיף כאלה ולא לשפר עמדות. גם אם במקרה הרמנו קלפי מיקוח מהערימה - תכף נתנו אותם לאויב ווידאנו שהוא ישתמש בהם נגדנו."

• מוריה קור (2024), ישראל בוחרת בזכויות האויב וב"הותר לפרסום": לא הומניטרי ולא במקרה, ישראל היום, 4/7/24.

[לאוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

נושאים לעיון

• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו.

[בתמונה משמאל: מקור המושג במילה 'מנוף'. הפותחן שלפנינו פועל על פי העיקרון הזה. תמונה חופשית שהועלתה על ידי interestedbystandr לאתר flickr]

מקורות והעשרה

• יפעת רוזנברג (2020), אבו מאזן: מתנערים מכל ההסכמים עם ישראל וארה"ב בגלל תכניות הסיפוח, חדשות וואלה, 19/5/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• שמעון איפרגן (2013), אמנות הפיתוי, מגזין מאקו, 3/1/13.
• פנחס יחזקאלי (2019), קבלת החלטות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 31/12/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.