תקציר: נקודת מפנה (Turning Point או Tipping Point) היא הנקודה שבה משתנה מצב אחד למצב אחר. המפנה מביא עמו הפתעה או תוצאה בלתי צפויה (תב"ץ) ו'שובר' את תנועת העלילה לכיוונים אחרים. מושג דומה מתחום תורת המערכות המורכבות הוא מעבר פאזה: השתנות של המציאות ממערכת אחת של אילוצים (מושך) למערכת אילוצים אחרת, שמעצבת מציאות שונה...

[בתמונה: פרדריך הגדול מול הרוסים. מות הצארינה היה נקודת המפנה במלחמת שבע השנים, שהצילה אותו מתבוסה. התמונה היא נחלת הכלל]

עודכן ב- 12 בנובמבר 2022

"שינוי הוא חוק מחוקי החיים..." (ג'ון פיצג'רלד קנדי)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

את הספר / הסרט מרי פופינס (המקורי) זוכרים?

במרכזו פועלים שני ילדי משפחת בנקס - משפחה אנגלית טיפוסית שחיה בלונדון בראשית המאה ה-20 - שהבריחו כל אומנת שטיפלה בהם; עד שהגיעה אומנת קסומה, מרי פופינס, שיצרה מציאות חדשה לחלוטין, ובקסמיה ובתבונתה פתרה הכל...

האומנת החדשה, הגיעה עם הרוח והבטיחה לילדים שתשאר עמם עד אשר הרוח תשנה את כיוונה. וכך היה. כששינתה הרוח את כיוונה, ארזה מרי פופינס את התיק הפלאי שלה ועזבה, באותו אופן שבאה, כשהיא מרחפת עם המטרייה שלה מעל לגגות בתי לונדון... ושוב נוצרה ברגע, מציאות חדשה לחלוטין.

.

הצארינה מתה...

סופה של מלחמת שבע השנים באירופה סימן רעות לממלכה הפרוסית. כניסתה של ספרד למלחמה, החלישה את התמיכה הבריטית בפרוסיה, שהחלה מאבדת שטחים במהירות לטובת האוסטרים והרוסים. לקראת סוף שנת 1761 מנה הצבא הפרוסי כ-60,000 חיילים בלבד. בריטניה מצידה הודיעה לפרדריך השני (הגדול) מלך פרוסיה, כי היא מתכוונת למשוך ידה מהמלחמה ולהפסיק את תמיכתה הכלכלית בפרוסיה. סופה של הממלכה הפרוסית נראה קרוב מתמיד... (ויקיפדיה: מלחמת שבע השנים).

[בתמונה משמאל: יליזבטה פטרובנה, צארינה (קיסרית) האימפריה הרוסית בין השנים 1741–1761. מות הצארינה גרר מהפך והציל את פרידריך הגדול... התמונה היא נחלת הכלל]

ואז התחוללה תפנית בעלילה: ב-5 בינואר 1762, נפטרה הצארינה הרוסייה יליזבטה. יורשה הפרו-פרוסי פיוטר השלישי הציע מיד עם המלכתו חוזה שלום שישים קץ לקרבות. נקודת המפנה הגיעה; ופרוסיה ניצלה.

לנקודת מפנה כזו ציפתה גם ההנהגה הנאצית שהצטופפה לקראת סוף מלחמת העולם השנייה ב- 1945, בבונקר בברלין; ולרגע היה נדמה שהיא אכן מתרחשת, כאשר נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט נפטר בסוף מרץ 1945; ורביפ ברכו את היטלר בקריאה "הצארינה מתה"... אבל הפעם, לא טמן הגורל בחובו ישועה לגרמניה; ו(מבחינתנו) טוב שכך!

[בתמונה: "הצארינה אולי מתה", אבל ניסים לא קורים פעמיים... בונקר הפיהרר בברלין לאחר התאבדות היטלר וכניסת הרוסים. גם הפעם "הצארינה מתה"; אבל, נקודת המפנה לא הגיעה... מקור התמונה: gettyimages]

נקודת מפנה מהי? המשגה

נקודת מפנה (Turning Point או Tipping Point) היא הנקודה שבה משתנה מצב אחד למצב אחר. המפנה מביא עמו הפתעה או תוצאה בלתי צפויה (תב"ץ) ו'שובר' את תנועת העלילה לכיוונים אחרים. מהפכים כאלה הם חלק מאופיין של מערכות מורכבות.

מושג דומה מתחום תורת המערכות המורכבות הוא מעבר פאזה: השתנות של המציאות ממערכת אחת של אילוצים (מושך) למערכת אילוצים אחרת, שמעצבת מציאות שונה.

[בתמונה משמאל: נקודת מפנה מהי? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Ralphs_Fotos לאתר FIXABAY]

נקודת מפנה יכולה להתרחש משלוש סיבות עיקריות:

• הליך בטבע: שבו, למשל, משתנה זחל לגולם ואח"כ לפרפר;
• כתוצאה מהיפוך של מערכת מורכבת שבה מתחוללת הפתעה / תוצאה בלתי צפויה (תב"ץ).
• ההגעה לנקודת השיא של ההצלחה, כתוצאה ממיצוי משאבים שאפשרו עד כה הצלחה (מה שמכונה בשפת המערכות המורכבות: שריפת האנטרופיה).

[הכרזה: ייצור ידע]

מעבר פאזה מתרחש למשל במעבר של זחל לגולם; ואח"כ לפרפר (ראו בתמונה למטה).

גם מוצר חדש יכול לעבור מעבר פאזה: עד לנקודה מסוימת, מאמצים אדירים המושקעים באותו גורם מניבים תוצאות מעטות. בנקודה זו רבים מהחלוצים נוטשים. אולם, אם אותו גורם חדש ממשיך בעקשנות ומצליח לחצות קו סמוי מסוים, הרי מאמץ קטן נוסף מניב תוצאות אדירות. אותו קו סמוי הוא נקודת המפנה (קוק, 2004, ע' 16).

נקודת המפנה בתחום הבריאות, היא למשל הנקודה, שבה תופעה רגילה ויציבה - כמו התפרצות מוגבלת של שפעת - עלולה להפוך למגיפה ולמשבר בריאות ציבורי (קוק, 2004, ע' 16).

נקודת המפנה פועלת גם בכיוון ההפוך. כאשר גורם עוצמתי משקיע מסה של משאבים ואנרגיה להשגת מטרה מוגדרת בסביבתו המשימתית, הוא ישיג בתחילה הישגים ראויים, אולם אם לא יצליח לחסל את הבעיה, לאחר נקודה מסוימת יתחילו ההישגים לקטון וללכת, ככל שההשקעה תלך ותגדל. תופעה זו קרויה נקודת השיא של ההצלחה.

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של ריצ'רד קוק: "עקרון 80/20 למנהל - להתמקד בעיקר ולהגיע לתוצאות", שראה אור ב- 2004 בהוצאת אופוס. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

.

[בתמונה: המעבר מזחל לגולם. הצילום הועלה לויקיפדיה ע"י Mnolf, מאזור Rum / Tyrol / Austria. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

נושאים להעמקה

• הרחבה בנושא התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים);
• הרחבה על 'תורת המערכות המורכבות';
• הרחבת המושג: 'מושך';
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת';
• אוסף המאמרים על 'הצלחה';
• הרחבה בנושא: 'שריפת אנטרופיה';
• הרחבת המושג: נקודת השיא של ההצלחה';
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מושך, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התוצאות הבלתי צפויות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שריפת אנטרופיה: התכלות האנטרופיה הארגונית, ייצור ידע, 23/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), נקודת השיא של ההצלחה, ייצור ידע, 5/8/14.
• קים איריס, נתנזון נטע (טרם פורסם), אסטרטגיית פרשנות אפשרית להגחה בלתי נמנעת של סדר.
• רזי עפרון, יחזקאלי פנחס (2007א'), העולם איננו ליניארי, תורת המערכות המורכבות - גורם חדש בניהול, תל אביב, משרד הביטחון, עמ' 62-58.
• רזי עפרון, יחזקאלי פנחס (2007ב'), מינהל ציבורי על פרשת דרכים - מאנוכיות לשיתוף פעולה, גלילות, המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות, המכללה לביטחון לאומי, צה"ל, ע' 253. 
• קוק ריצ'רד (2004), עקרון 80/20, להתמקד בעיקר ולהגיע לתוצאות, תל אביב: אופוס.