תקציר: 'סדר' (order) הוא מה שאיבדה ישראל בשנת 2023. עד חודש נובמבר תקופת המחאה, ששיבשה את מהלך החיים כמו גם את המערכות השילטוניות, ומה- 7 באוקטובר, ההתקפה הקטלנית של חמאס על ישראל, שגררה את ישראל בימיה הראשונים, לאבדן שליטה ביטחוני, פוליטי וחברתי. "סדר הוא האדמה שתחת רגליכם והתכנית שלכם להיום. היא גדולתה של המסורת, הטורים הישרים של השולחנות בכיתה, האוטובוס והרכבת היוצאים במועד. הוא לוח השנה והוא השעון. סדר הוא גם החזות שאנו עוטים בציבור, נוהגי הנימוס בין זרים, בני תרבות, והקרח הדק שעליו כולנו מחליקים. סדר הוא המקום שבו העולם נוהג על פי הציפיות והרצונות שלנו. המקום שבו כל הדברים מסתדרים בדיוק כפי שרצינו..." (פיטרסון, 2018, עמ 143-141).

[בתמונה: סדר... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Diggeo לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת בראשית, לחצו כאן]

עודכן ב- 11 באוקטובר, 2023

“If everything seems under control, you’re just not going fast enough" (Mario Andretti)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה.

שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

'סדר' (order) הוא מה שאיבדה ישראל בשנת 2023. עד חודש נובמבר תקופת המחאה, ששיבשה את מהלך החיים כמו גם את המערכות השילטוניות, ומה- 7 באוקטובר, ההתקפה הקטלנית של חמאס על ישראל, שגררה את ישראל בימיה הראשונים, לאבדן שליטה ביטחוני, פוליטי וחברתי. 'סדר' הוא מה שהיא זקוקה לו נואשות עתה!

סדר (Order) הוא מצב שבו קיימת מידה רבה יחסית, של ודאות. יש אבחנה בין דברים, ולכל דבר יש את המקום שלו.

'סדר' הינו לכאורה ההיפך מכאוס. אולם, כאוס וסדר אינם בהכרח הפכים, שכן בכאוס ניתן למצוא מצבי סדר מסוימים [להרחבת המושג: 'כאוס', לחצו כאן].

[בתמונה: 'סדר' הוא מה שהיא זקוקה לו נואשות עתה! התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing. המקור: ייצור ידע]

ה'סדר', ע"פ ג'ורדן פיטרסון

ג'ורדן פיטרסון, בספרו: "12 כללים לחיים: נוגדן לכאוס" (ראו תמונת כריכה למטה משמאל), עוסק בכאוס ובסדר כשלימות אחת גדולה, המאגדת בתוכה את הניגודים (מה שמכונה: שלימות ניגודית או שלימות הניגודים).

הוא מגדיר את הסדר כך (פיטרסון, 2018, עמ 143-141):

"... סדר הוא הארץ הנודעת. הוא ההיררכיה בת מאות מיליוני שנים של מקום, מעמד וסמכות. הוא המבנה של החברה, כשהיא מתפקדת. גם הביולוגיה תומכת בסדר הזה, בייחוד, ככל שאנחנו מותאמים למבנה החברה (ואכן, אנו מותאמים לו).

סדר הוא השבט, הדת, הקמין הבוער בחדר החמים, הבית והמולדת. החדר החם והבטוח שבו משחקים הילדים. הוא הדגל של האומה, הערך של המטבע.

סדר הוא האדמה שתחת רגליכם והתכנית שלכם להיום. היא גדולתה של המסורת, הטורים הישרים של השולחנות בכיתה, האוטובוס והרכבת היוצאים במועד. הוא לוח השנה והוא השעון. סדר הוא גם החזות שאנו עוטים בציבור, נוהגי הנימוס בין זרים, בני תרבות, והקרח הדק שעליו כולנו מחליקים.

סדר הוא המקום שבו העולם נוהג על פי הציפיות והרצונות שלנו. המקום שבו כל הדברים מסתדרים בדיוק כפי שרצינו....

אך סדר הוא לעתים גם עריצות ושיתוק, כשהדרישה לוודאות ולאחידות ולטוהר, הופכת חד צדדית מידי.

במקום שבו הכל ודאי אנחנו בסדר (תרתי משמע). אנחנו שם, כשהדברים מסתדרים לפי תכנית, ושום דבר אינו חדש או טורד מנוחה.

בממלכת הסדר, דברים מתנהגים כמו שאלוהים התכוון. אנחנו רוצים להיות שם. סביבות מוכרות נעימות לנו. בתוך סדר אנו יכולים לחשוב על דברים לטווח ארוך. הכל עובד, ואנו יציבים, רגועים וכשירים.

מסיבה זו, רק לעיתים רחוקות אנו עוזבים מקום נהיר לנו, בין אם זה מקום גאוגרפי או מושגי, וודאי שאיננו שמחים כשנכפה עלינו לנטוש מציאות שיש בה סדר.

[למאמר: 'ג’ורדן פיטרסון על כאוס וסדר כשלמות אחת', לחצו כאן]

[תמונה: כריכת הספר: 12 כללים לחיים לג'ורדן פיטרסון, שראה אור בהוצאת סלע מאיר, שיבולת, ב- 2018. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

מבט נוסף על סדר מביאות קים ונתנזון (טרם פורסם): סדר הוא שבירת סימטריה, הוא הכרעה וצמצום אפשרויות:

"נתייחס למילה 'אנציקלופדיה' באורח שרירותי. במילה 'אנציקלופדיה' משתתפות 10 אותיות מתוך הא-ב העברי. כעת נניח שמותר לנו לבנות את המילה בכל צורה שנרצה, אילו אותיות שנרצה ומספר מקומות שנרצה. מהלך כזה מייצג תכונה הנקראת 'סימטריה גיאומטרית', שכן, כעת כל הווריאציות שוות משקל ושוות סיכוי. ואולם, בעולם כזה למילה הבודדת אין משמעות, שכן, כיצד נדע שהתכוונו דווקא למילה 'אנציקלופדיה'? ...

ברגע שבחרנו בווריאציה האחת שהיא רק הצורה 'אנציקלופדיה', והוצאנו מסיכויי השימוש את הווריאציות האחרות – רק אז קיבלה המילה תפקיד ומשמעות. שבירת הסימטריה, הורדת דרגות חופש ויצירת סיכוי יתר לווריאציה אחת, מובילים למשמעות. זהו מובן ה'סדר'".

מעצם ההגדרה, סדר יכול להיות סובייקטיבי, בעיני המתבונן. למשל, ציור מודרני של ג'קסון פולוק, הנראה לאחד מסודר להפליא ולאחר גיבוב של כתמים על הבד (בן דב, 2014):

[ציור של ג'קסון פולוק: מה אתם רואים פה, סדר או כאוס? הכל בעיני הצופה; תמונת המקור]

'סדר' בארגון

על פי המודל: 'מערכות מורכבות בין סדר לכאוס', סדר הוא גם מצב תפיסתי שבו יכולה להימצא מערכת מורכבת. כיוון שארגון הוא מערכת מלאכותית שאנו יצרנו, הרי שעצם מהותו מבטאת סדר [להרחבה בנושא: 'מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס', לחצו כאן].

ישנם ארגונים 'מסודרים' יותר ופחות. הדבר תלוי בעיקר בשני גורמים:

1. הראשון הוא מידת הבהירות של קשרי ההיררכיה בארגון (בהירות של סמכות ואחריות).
2. השני הוא מידת היחס שבין קשרי ההיררכיה לקשרי העבודה בארגון.

1. בהירות של קשרי היררכיה (סמכות ואחריות)

בהירות של סמכות ואחריות או בהירות של קשרי היררכיה, היא מידת המודעות של העובדים מהי הסמכות הישירה שמעליהם; ועבור מי הם מהווים סמכות:

• עודף סמכותיות בעייתי לארגון, כי הוא מקטין את הגמישות, ומונע מהעובדים שיתוף פעולה (ראו את תרשים הרשת של סניף בנק בדוגמה למטה).
• מצד שני, כשהטשטוש גדול מידי, זה עלול ליצור כאוס בתפקוד, ולהקשות על הארגון להשיג את יעדיו.

[למאמר: 'בהירות של סמכות ואחריות בארגון', לחצו כאן].

[בתמונת הרשת: קשרי היררכיה בסניף בנק. סדר קיצוני, 'צפון קוריאני'... 100 אחוז בהירות של הסמכות והאחריות, בלי מתן דרגות חופש לחריגות... המחיר משולם בקשרי העבודה (ראו בהמשך) ... עובד במערכת לאבחון ולניתוח רשתי AURORA, חברת TECI]

היחס שבין קשרי ההיררכיה לקשרי העבודה בארגון

ה'משחק' שבין קשרי ההיררכיה לקשרי העבודה הוא כלי הניהול המרכזי של מנהל, כשהעיקרון המנחה הוא, ש'אין ארוחות חינם':

• ככל שתגדל כמות קשרי ההיררכיה יגדל הסדר הארגוני, עד למצב של סדר קיצוני (אם תרצו, סדר 'צפון קוריאני'...);
• ולהיפך: ככל שיתמעטו, תגדל כמות קשרי העבודה, שייוצרו בהתארגנות עצמית. עד שייווצר ארגון פתוח - פנימה והחוצה - עד למצב קיצוני של כאוס (איש הישר בעיניו יעשה...).

קשרי היררכיה הם, בעצם, קשרים מלאכותיים שאנחנו יוצרים על מנת למסד את ה'סדר' הארגוני. קשרי היררכיה מפותחים (דיקטטורה כמשל) מדכאים את קשרי העבודה, שהם קשרים טבעיים, שנוצרים מהתארגנות עצמית.

[בתרשים: ה'משחק' שבין קשרי ההיררכיה לקשרי העבודה הוא כלי הניהול המרכזי של מנהל, כשהעיקרון המנחה הוא, ש'אין ארוחות חינם': ככל שתגדל כמות קשרי ההיררכיה יגדל הסדר הארגוני. המקור: ייצור ידע]

קשרי העבודה מקנים לארגון גמישות אסטרטגית (אג'יליות) ויכולת התאוששות במצבים משתנים.

במצב של סדר, קיים איזון יחסי בין קשרי ההיררכיה לקשרי העבודה, שמאפשר להנהלה שליטה יחסית, ויחד עם זאת מאפשר דרגות חופש סבירות וקשרי עבודה טובים בתוך מחלקות וביניהם.

[בכרזה - ד"ר פנחס יחזקאלי: ניהול אפקטיבי איננו ניהול של אנשים אלא של קשרי הגומלין ביניהם]

חמישה מצבים תפיסתיים שארגונים יכולים "לנוע" ביניהם באופן דינאמי

סדר הוא אחד מחמישה מצבים תפיסתיים שבהם יכול ארגון להימצא, על פי המודל של 'מערכות מורכבות בין סדר לכאוס':

אם נדמה את הארגון כפועל במרחב התיאורטי-תפיסתי שבין סדר לככאוס, ניתן למנות באותו מרחב חמישה מצבים עיקריים שארגונים יכולים "לנוע" ביניהם באופן דינאמי (ראה בתרשים שלמטה). סדר הוא אחד מהם. האחרים הם:

• קיפאון;
• סף הכאוס;
• כאוס;
• ו-התפוררות.

[להרחבה בנושא: 'מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס', לחצו כאן].

[בכרזה: מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס. להרחבה בנושא, לחצו כאן. הכרזה: ייצור ידע]

סדר מאפיין ארגונים ביורוקרטים-היררכיים, המתנהלים על פי נהלים קבועים מראש. אלה יכולים להיות אג'יליים (מצבים המאפשרים אג'יליות ארגונית נמצאים מתחת לקו האדום בתרשים שלמעלה), אולם הם מועדים לפתח "אריסטוקרטיה ארגונית" עודף היררכיה ועודף סרבול, ואז, להידרדר למצב של קיפאון.

דוגמה לסדר מתחום אחר: במערכת המדינית הבינלאומית, ובמיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה, יש מאפייני סדר משמעותיים, כגון אמנות בינלאומיות, קיומו של מוסד האו"ם וארגונים בינלאומיים אחרים, שנועדו לצמצם את הכאוס העלול להוביל למלחמות, רעב, מגיפות וכדומה. המלחמה הקרה ייצגה עידן של סדר ויציבות שחילק את העולם בין שתי מעצמות-על, ארצות הברית וברית המועצות, וגוש המדינות הבלתי מזדהות, וכדומה.

[לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת בראשית, לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'ודאות';
• הרחבת המושג: 'כאוס';
• הרחבת המושג: 'שלימות ניגודית'.
• אוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר';
• אוסף המאמרים על פרשת בראשית;
• הרחבת המושג: 'ודאות';
• הרחבת המושג: 'כאוס';
• הרחבת המושג: 'שלימות ניגודית';
• מאמר: 'ג’ורדן פיטרסון על כאוס וסדר כשלמות אחת';
• הרחבה בנושא: 'מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס';
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת';
• הרחבת המושג: 'קשרי היררכיה';
• הרחבת המושג: 'קשרי עבודה';
• מאמר: 'בהירות של סמכות ואחריות בארגון';
• הרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם';
• הרחבה בנושא 'התארגנות עצמית';
• הרחבת המושג: 'כאוס';
• הרחבת המושג: קיפאון - סטגנציה;
• הרחבת המושג: 'סף כאוס';
• הרחבת המושג: 'כאוס';
• הרחבת המושג: 'התפוררות'.

[בתמונה: 'סדר' מסוג אחר... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing. המקור: ייצור ידע]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי, שרית אונגר משיח (2019), בהירות של סמכות ואחריות בארגון, ייצור ידע, 27/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), ג’ורדן פיטרסון על כאוס וסדר כשלמות אחת, ייצור ידע, 13/1/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), שלימות ניגודית, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קשרי היררכיה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קשרי עבודה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), התארגנות עצמית, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התפוררות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סף הכאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ידע, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מידע, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים, ייצור ידע, 6/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2012), מודל: מערכות מורכבות בין סדר לכאוס, ייצור ידע, 1/1/12.
• פנחס יחזקאלי (2014), ביורוקרטיה, ייצור ידע, 20/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), גמישות פוליטית-ביטחונית היא סוד השרידות הלאומית, ייצור ידע, 22/12/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), יחידה 101 - אי על סף הכאוס, ייצור ידע, 31/10/18.
• גרשון הכהן (2014), "סדר", "כאוס" ומה שביניהם בסיפור יציאת מצרים, ייצור ידע, 15/4/14.
• בן דב יואב (2014), בין סדר לכאוס – קורס ברשת א': פרק ראשון: סדר וכאוס במיתולוגיה ובתרבות.
• יחזקאלי פנחס, רזי עפרון, "סדר", "כאוס" ומה שביניהם בסיפור יציאת מצרים – הגרסה של האלוף גרשון הכהן, דה מרקר קפה, 1/4/10.
• פנחס יחזקאלי (2014), ודאות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• קים איריס, נתנזון נטע (טרם פורסם), אסטרטגיית פרשנות אפשרית להגחה בלתי נמנעת של סדר.