פנחס יחזקאלי: פרדוקס: הסתירה שבפנים

תקציר: פרדוקס (Paradox) הוא סדרה של טענות, שמוכיחה כי ידיעותיו או אמונותיו של האדם סותרות זו את זו. טענות אלה יכולות להיות מוצגות לנו במילים או באופן ויזואלי. הטיעונים בפרדוקס מבוססים על סתירה פנימית, שאינה יכולה, לכאורה, להתקיים יחד. הסיבה לאמתותם של הטענות הופכת, בסופו של דבר, להיות הסיבה להפרכתם, וחוזר חלילה...

[הפרדוקס שהסעיר את הרשתות החברתיות בספטמבר 2018: צילום מסך מתוך סרט על חרדי וצעירה, שאינם שומרים נגיעה... אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

עדכון אחרון: 21 לינואר 2021

אֲנִי שׁוֹמֵעַ מַשֶּׁהוּ נוֹפֵל, אָמַר הָרוּחַ; שׁוּם דָּבָר, זֶה רַק הָרוּחַ, הִרְגִּיעָה הָאֵם (נתן זך)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

* * *

פרדוקס (Paradox) הוא סדרה של טענות, שמוכיחה כי ידיעותיו או אמונותיו של האדם סותרות זו את זו. טענות אלה יכולות להיות מוצגות לנו במילים או באופן ויזואלי.

הטיעונים בפרדוקס מבוססים על סתירה פנימית, שאינה יכולה, לכאורה, להתקיים יחד. הסיבה לאמתותם של הטענות הופכת, בסופו של דבר, להיות הסיבה להפרכתם, וחוזר חלילה (שילוב של ויקיפדיה, לוטוואק, 2002, ע' 17; ואהרוני, 2016; ראו תמונת כריכה משמאל).

דוגמה כזו היא תמונת החרדי והבחורה שבראש הדף: אנו רואים זוג אוהבים מחובק, כמו זוגות רבים אחרים (טענה אחת), לכאורה, זו דרכה של אהבה; אולם, אחד המחובקים הוא צעיר חרדי והשנייה - צעירה מצודדת בלבוש לא צנוע, ומצב כזה אינו יכול להתקיים בפרהסיה.

פרדוקס ויזואלי נוסף מציגה התמונה הבאה שלמטה: דוב המחבק ומסוכך בתנוחה מעט ארוטית על אישה מעורטלת מעט. לכאורה, תנוחה הנוסכת ביטחון. למעשה...

[התמונה מתוך האתר: MUHALEFET HAREKETI; שם האמן אינו מוזכר]

ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת

מערכת מורכב ת היא עתירת פרדוקסים, המשתלבים בתוכה במעין שלימות ניגודית.

ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכב ת (The Paradoxical Logic of A Complex System) מבוסס על העובדה, שמערכת מורכבת היא מערכת הנשלטת על ידי מאבק דינאמי בין רצונות מנוגדים ועוצמות מנוגדות, בניסיון ליצור איזונים של עוצמה.

בגלל הכוחות המנוגדים הפועלים בתוך מערכת מורכב ת, ובשל נטייתה הבלתי פוסקת לחתור לשווי משקל (אליו לא תגיע מעולם), היא מועדת לתהפוכות: לא יתכן כי דרך פעולה מסוימת תימשך עד אין סוף. תמיד תהיה קיימת נטייה שהפעולה תהפוך להיפוכה, אלא אם כן יתבטל ההיגיון המערכתי כולו כולו בשל שינוי הנסיבות.

אדגיש: משמעות ההיגיון הפרדוקסלי היא, שעצם הפעולה גורמת להיפוכה; בתוך היתרון מסתתר חיסרון, ולהפך; בתוך ההצלחה גדלים זרעי הכישלון, ולהפך; ככל שהעליה מהירה יותר כך גדלים הסיכויים של קריסה מהירה בהתאמה.

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'שלימות ניגודית', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת', ולהמחשות בתחומים שונים, לחצו כאן]

[בתמונה: החניה מותרת או אסורה? צילום מסך מתוך סרטון ששותף בפייסבוק בדף 'הצינור'. היוצר: Shlomi Art, רח׳ הפלמ"ח גבעתיים. הכיתו מתחת לתמונה: "כבר שעתיים אני שובר את הראש אם מותר או אסור..."]

מה בין פרדוקס לאוקסימורון?

אוקסימורון הוא שתי מילים שסותרות את עצמן, אבל החיבור ביניהן יוצר משמעות חדשה.

יש הנוטים לבלבל בין פרדוקס ואוקסימורון שמשמעותם דומה, אבל (EsDifferent.com, ללא תאריך):

1. פרדוקס הוא משפט או קבוצה של הצהרות. אוקסימורון הוא שילוב של שני מונחים סותרים. 2. פרדוקס מורכב ממשפט שלם או מפסקה. אוקסימורון מאידך גיסא, יש רק שתי מילים שמסתירות את עצמן. 3. פרדוקס הוא פעולה שהיא סותרת ואוקסימורון הוא תיאור של ביטוי.