פנחס יחזקאלי: רעיון מחולל – רעיון ממזרי, מעצב מציאות

תקציר: רעיון מחולל (Reality-changing idea) משמעו רעיון ממזרי, מעצב מציאות, המנפץ פרדיגמות קיימות ומשנה דברים מן היסוד. מושג זה נמצא במקורות בעברית גם תחת השם "רעיון מכונן", אם כי הכוונה לעיתים הינה שונה. הרעיון המחולל מעביר אותנו ממציאות אחת לאחרת, כלומר, זרז חיצוני שיוצר התארגנות עצמית ברשת, תוך שימוש בתחכום שחוסך אנרגיה ארגונית רבה...

[רעיון מחולל - רעיון משנה מציאות, שמאפשר לישון טוב בלילה... הקריקטורה שותפה ע"י Kinkey באתר: reddit]

[לאוסף המאמרים על 'רעיונות מחוללים' והשלכותיהם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב-12 ביוני 2022

במקום לחזות את העתיד - תמציא אותו!

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

* * *

רעיון מחולל (Reality-changing idea) משמעו רעיון ממזרי, מעצב מציאות, המנפץ פרדיגמות קיימות ומשנה דברים מן היסוד. מושג זה נמצא במקורות בעברית גם תחת השם "רעיון מכונן", אם כי הכוונה לעיתים הינה שונה.

הרעיון המחולל מעביר אותנו ממציאות אחת לאחרת. בשפת תורת המערכות המורכבות, ההעברה הזו מכונה 'דחיפה' (‘Perturbation’), ומציאות החיים על אילוציה מכונה 'מושך'.

משמע, הרעיון המחולל מייצר 'דחיפה' במערכת המורכבת, ומעביר אותה מ'מושך' אחד ל'מושך' אחר.

על כן, מהווה הרעיון המחולל זרז, שיוצר התארגנות עצמית ברשת, תוך שימוש בתחכום שחוסך אנרגיה ארגונית רבה.

ניתן לראות גם ברעיון המחולל, היזון חוזר חיובי או משוב חיובי, שמאפשר להביא את המערכת למצב טוב יותר מהמצב ההתחלתי שלה. זאת, באמצעות השגת 'מעבר פאזה' המובילה לאפקטיביות רבה יותר.

[להרחבת המושג: 'פרדיגמה', לחצו כאן] [להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'זרז', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'התארגנות עצמית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: היזון חוזר חיובי - משוב חיובי, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דחיפה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מושך', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]

[בתמונה: מכולות - רעיון מחולל ששינה את עולם הסחר... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Pexels לאתר Pixabay] [למאמר: מכולות - הקופסה ששינתה את עולם הסחר..., לחצו כאן]

[בתמונה: גרסה חדשה של הספר The Innovator’s Dilemma ל- Clayton M. Christensen, שראתה אור ב- 2013. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

סוגיה זו נדונה, בהקשר הכלכלי, בספרו של פרופ' Clayton Christense בספרו The Innovator’s Dilemma, (הספר יצא לאור ב- 2003).

קריסטנס הביא כדוגמה למה שהוא מכנה "רעיון משבש מציאות" ("Disruptive Innovation") את המצאת הדיסק הקשיח במחשבים, הוא בחן מה מייחד אות ההמצאות שאכן עיצבו מחדש את המציאות, לעומת המצאות אחרות שכשלו.

[בתמונה משמאל: גרסה חדשה של הספר The Innovator’s Dilemma ל- Clayton M. Christensen, שראתה אור ב- 2013. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

כיצד פועל הרעיון המחולל?

בין מערכת הגורמים הרבים הפועלים על מערכת מורכבת (וארגון הוא מערכת מורכבת), רק למספר גורמים מועט השפעה משמעותית על המערכת, וכל היתר כמעט ואינם משפיעים עליה:

ארבע אבני בניין בלבד (דנ"א) מספיקות להכיל את כל המידע התורשתי שלנו;
שבעה צלילים "טבעיים" הם הבסיס למוסיקה המערבית כולה; וכדומה.
כך לדוגמה, ניסו הסינים דרכים אין ספור להתמודד עם בעיית "פיצוץ האוכלוסין", כמו העלאת גיל הנישואין, הפצת אמצעי מניעה ועוד. אולם, ללא הועיל. לבסוף, כפו על האוכלוסיה את החוק: "ילד אחד למשפחה אחת" וזה עבד. סין הפכה למעצמה...

לשינוי המשפיע באופן מהותי כזה על מערכת מורכבת, קוראים "רעיון מחולל" (רזי ויחזקאלי, 2007, עמ' 223-220).

[בתמונה: הרעיון המחולל שהזניק את סין... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי JuliaBoldt לאתר Pixabay]

אם רק למספר גורמים מועט השפעה משמעותית על המערכת, הרי שיש לכך השפעה עצומה על אופן הניהול שלנו. אם בעבר הדגישו מנהלים תכונות כמו היכולת לעבוד קשה, ההקפדה על פרטים וכדומה, הרי שכיום הם אמורים לפעול בדרך שונה לחלוטין: להאציל סמכויות לא לשקוע ב"תת ניהול", לא לעסוק בפרטים הקטנים, אלא להתמקד בבעיות הגדולות המשפיעות על הארגון, ולפתור אותן בעזרת "רעיון מחולל" או מספר "רעיונות מחוללים".

מרגע ש"רעיון מחולל" כזה ממוטמע בארגון והמערכות מתחילות לפעול להשגתו, תתחולל בו מהפיכה פנימית.

אם הארגון מאופיין ברמה גבוהה של סדר, המהפכה תתחולל באופן יזום מלמעלה, יתכן שאף באמצעות הפעלת כוח (לדוגמה, אכיפת החוק הסיני של ילד אחד למשפחה אחת בעזרת הצבא).

אם הארגון מצוי על סף הכאוס (ראו תרשים למטה), תתחולל המהפכה הזו בדרך של מה שמכונה התארגנות עצמית (רזי ויחזקאלי, 2006, עמ' 92-88), בלי הצורך שלמנהלים להמשיך ולהתערב בתהליך, עד שהארגון ישנה את פניו.

דוגמה כזו היא הרעיון המחולל של חיבור מנויי הטלוויזיה לאינטרנט באמצעות "טלביזיית אינטרנט", תוך עקיפת חברות התוכן. מה שאמור לתת את התנופה העיקרית לרעיון הוא התארגנות עצמית של מפתחי האפליקציות (בדומה לאופן שבו קודם האיי פון של אפל) (בן ארי, 2010).

[להרחבת המושג: 'ארגון', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'סדר', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'סף הכאוס', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'התארגנות עצמית', לחצו כאן]

[בתרשים: אם הארגון מצוי על סף הכאוס (ראו תרשים למטה), תתחולל המהפכה הזו בדרך של מה שמכונה התארגנות עצמית... התרשים: ייצור ידע]

אפשר לשנות, אבל אין שליטה על השינוי...

הבעיה עם הרעיון המחולל היא, שאנו יכולים לבצע 'דחיפה' (‘Perturbation’) ולשנות את המציאות; אולם, לא תהיה לנו שליטה כיצד תראה המציאות החדשה. כל שאנחנו יכולים הוא להשתדל לנווט אותה לכיוון המבוקש על ידנו.

דוגמה כזו היא מיזם המכונית החשמלית של חברת Better Place - חזון המעבר הכולל להנעת כלי רכב הפרטיים באמצעות חשמל. היזם שי אגסי השיג לצורך כך את תמיכת ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, ונשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס, והוא פעל בין השנים 2012-2007.

אגסי לא הצליח לייצר את המציאות שחפץ בה וחברת Better Place פשטה את הרגל. אבל, הרעיון המחולל הצליח לשנות את ענף הרכב לחלוטין. אין היום בנמצא חברת מכוניות שאיננה מוכרת - או לפחות מתכננת - מכונית חשמלית!

העובדה שאין לנו דרך לדעת כיצד ייראה השינוי מרתיעה מנהלים רבים מעיסוק ב'רעיון המחולל' כתפיסה ניהולית. הם מבקשים למנוע מהארגון שלהם טלטלות מיותרות, ומקדשים את הקשר שבין סיבה לתוצאה.

[רעיון המכונית החשמלית של שי אגסי: המיזם קרס אולם הרעיון המחולל שינה את ענף הרכב כולו! התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי David Terrar. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

השימוש ב'רעיון מחולל' מחייב מיומנות ואינו מתכון בטוח להצלחה

אם לא הגדרתי נכונה את "נקודות הכובד", ואם לא הפעלתי עליהן את 'הרעיונות המחוללים' הנכונים, אין ערובה בכלל שאשיג את מטרתי.

דוגמה לטעות בבחירת הרעיון המחולל היא מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006" ממשלת ישראל ביקשה להפעיל מנוף (Leverage) שישפיע על חיזבאללה; ובחרו בדרך של הרס תשתיות בלבנון. אולם - בחכמה שלאחר מעשה - המנוף לא הופעל על חיזבאללה אלא על הממשל הלבנוני שהיה פרו מערבי ומתנגד לחיזבאללה. על כן, אין פלא שהמאמץ לא השיג את מטרתו במלואה.

[להרחבת המושג: 'מנוף', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן]

הרווח גדול מהסיכון, בעיקר בביורוקרטיות!

יחד עם זאת, הרווח מניהול לפי 'רעיונות מחוללים' גדול לאין שיעור מהסיכון. שיטת הניהול הנוכחית מציעה תוצאות גרועות בהרבה. ארגונים ביורוקרטים מתקשים להתנהל במציאות דינאמית המשתנה במהירות. הצורך להסתגל לשינויים הללו מחייב ניהול דינאמי המשתנה כל העת. הניהול הזה רחוק מאוד מהשימוש בכלי הניהול הליניאריים שבהם רוב המנהלים משתמשים היום.

ראוי לזכור, שביורוקרטיה גדלה וערמת נהלים הולכת וצומחת הינן תרופה גרועה לדינאמיות ומתכון לשיתוק ארגוני. הן מקשיחות את הארגון, מגבירות את הפיקוח מלמעלה וחוסמות את הסיכויים ללמידה ולהסתגלות (אדיג'ס, 2007). בהיעדר התאמה למציאות, משול הארגון (בעיקר הארגון הביורוקרטי) לספינה המיטלטלת בים סוער ללא הגאים, כשאין לנו מושג מאיפה יגיח הגל הבא שיטלטל את הספינה וירטיב אותנו – אנחנו רק יודעים שיגיע.

הבעיה מחמירה במצבי חירום, כמו למשל, במלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006. כשהדינאמיות גוברת, גדל גם חוסר האונים הביורוקרטי. מקבלי ההחלטות, שסביבתם גדושה בדומים להם, מקבלים החלטות על פי דפוסי חשיבה ליניאריים, המוכרים להם. בעת חירום הם רק דבקים עוד יותר בדפוסים הבעייתיים הללו והתוצאות בהתאם. כך למשל קרסו חלק מהרשויות המקומיות בצפון ואת חלק ממשרדי הממשלה אחז שיתוק.

'הרעיון המחולל' הוא הדרך להשפיע בעולם דינאמי ומנהל שרוצה להשפיע על ארגונו, מומלץ לו לאמץ אותה. השימוש ב'רעיון המחולל' דווקא מתאים לארגוני השירות הציבורי, שנרתעים מאוד מרפורמות כוללות. הם יכולים לבנות, על בסיס בעיות הארגון מקבץ של "רעיונות מחוללים" אפשריים, אולם, אין הם חייבים לקחת את כל ה"חבילה". הם יכולים לבחור מתוכה רק את אותם רעיונות המדברים אליהם ונראים להם חשובים, שהרי כבר אמרנו – די ב"רעיון מחולל" אחד על מנת ליצור שינוי דרמטי בארגון, כמו גם בסביבה המשימתית, שבה הוא פועל.