[תמונת המקור]

שיהוי (Delay) היא תופעה, שבה פעולה שמבצע גורם במערכת אינה נענית בתגובה מידית. לוקח זמן עד שהגורמים האחרים בסביבה המשימתית מגיבים לכך בפעולות מאזנות, שיוצרות התהוות, באמצעות התארגנות עצמית; ולוקח זמן עד שגורמים בסביבה המשימתית יזהו את ההתהוות ויפנימו את משמעותה. המאפיין את השיהוי הוא אי התאמה בסיסית בין הסיבה והאנשים הגורמים לבעיה מחד גיסא; לבין התוצאה והאנשים שייפגעו ממנה, מאידך גיסא. ההשפעות מפגרות בהרבה אחרי הגורמים  (פרידמן ומנדלבאום, 2012, עמ' 208-207). דוגמה לשיהוי היא למשל האופן שבו מתנהגות תרופות מסוימות הנלקחות בקביעות, המסבות אמנם תועלת מידית, קטנה יחסית, והנזק נותר סמוי ומצטבר במשך שנים. דוגמה כזו הייתה למשל תרופת התלידומיד, ששימשה להפחית את בחילות ההיריון, ורק אחרי שנים הוטמעה ההבנה שהתרופה היא הגורם למומים בתינוקות (טאלב, 2014, ע' 403). כשהאנשים אינם יכולים לראות את ההשפעה המידית של התנהגות מזיקה לכאורה, קשה מאוד לחולל פעולה קיבוצית שתעצור את ההתנהגות הזו. מקורות טאלב ניקולס נסים (2014), אנטי שביר, איך לשרוד ולנצח בעולם של ברבורים שחורים, אור יהודה: דביר. פרידמן תומס ל', מנדלבאום מייקל (2012), לגלות מחדש את אמריקה, רמות השבים: אריה ניר.