תקציר: שיימינג או בִּיוּשׁ או ביוש בפומבי (Shaming) מלשון Shame (בושה) הוא הוקעה פומבית של אדם / רשות שלטונית או גורם מסויים, עסקי ואחר, על מעשים שביצע. זאת, למטרות נקמה, ביוש, התראה פומבית לגבי האיש והרתעה. אנו מכירים שלושה סוגים עיקריים של מעשי ביוש: שיימינג בעידן הרשתות החברתיות, כנגד פרטים וגופים; שיימינג נגד פרטים כתחליף להליך פלילי, לצורכי הרתעה; ושיימינג המתבצע ע"י השלטון כלפי אזרחיו.

[בכרזה: ביוש / שיימינג. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing. המקור: ייצור ידע]

עודכן ב- 16 בפברואר 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר ראשון מתוך שלושה על המושג 'קלון' והשלכותיו. למאמרים האחרים לחצו כאן:

• פנחס יחזקאלי: הטבעת קלון בבני אדם – השיימינג הראשון…
• יאיר רגב: משמעות הקביעה "עבירה שיש עמה קלון".

*  *  *

שיימינג או בִּיוּשׁ או ביוש בפומבי (Shaming) מלשון Shame (בושה) הוא הוקעה פומבית של אדם / רשות שלטונית או גורם מסויים, עסקי ואחר, על מעשים שביצע. זאת, למטרות נקמה, ביוש, התראה פומבית לגבי האיש והרתעה.

אנו מכירים שלושה סוגים עיקריים של מעשי ביוש:

1. שיימינג בעידן הרשתות החברתיות, כנגד פרטים וגופים;
2. שיימינג נגד פרטים כתחליף להליך פלילי, לצורכי הרתעה;
3. ושיימינג המתבצע ע"י השלטון כלפי אזרחיו.

[בתמונה: שיימינג כסוג של ויג'ילנטיות אינטרנטית, משמע, נטילת החוק לידיים, דרך המדיה החברתית: המפרסם הופך למאשים, לחוקר, לתובע, לשופט ולתליין בעת ובעונה אחת ובנשוא הפרסום נעשה בעצם לינץ' פומבי בכיכר הרשתות החברתיות ("לינצ'טרנט")! בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

עידן הרשתות החברתיות - שיימינג על ידי פרטים

בעידן הרשתות החברתיות יוזמי השיימינג הם פרטים וקבוצות (כמו תנועת המחאה למשל), שזוכים לתפוצה ויראלית ברשתות החברתיות. במקרים כגון אלה השיימינג הוא סוג של ויג'ילנטיות אינטרנטית, משמע, נטילת החוק לידיים דרך המדיה החברתית, בתואנה שמערכות אכיפת החוק אינן אפקטיביות: היא מתבצעת בדרך כלל על ידי הקורבן, כסוג של נקמה מצידו, וגם על ידי המבצע עצמו בשל נקיפות מצפון או במסגרת הסכם על סוג של ענישה עם הקורבן. מטרת הפומביות ללעוג לאותו אדם ולהגחיך אותו על מנת להענישו, להוקיע התנהגויות הנחשבות לפסולות, ו/או להעלות לדיון מעשה או התנהגות הקשורים אליו, או להזהיר מפניו, למשל במקרים של פדופיליה (חי, 2015). המפרסם הופך למאשים, לחוקר, לתובע, לשופט ולתליין בעת ובעונה אחת ובנשוא הפרסום נעשה בעצם לינץ' פומבי בכיכר הרשתות החברתיות ("לינצ'טרנט")! [להרחבת המושג: נטילת החוק לידיים - ויג'ילנטיות, לחצו כאן].

מקרה מפורסם של שיימינג שהביא לתוצאות קשות הוא של אריאל רוניס ז"ל , בכיר במשרד הפנים ששם קץ לחייו בסוף מאי 2015 עקב האשמתו בפייסבוק על ידי המתלוננת -אשה שחורה שהגיעה למשרד הפנים בתל אביב כדי להנפיק דרכון - שנהג בגזענות כלפיה. רוניס שם קץ לחייו בעקבו ההוקעה הפומבית הזו. זמן קצר לפני התאבדותו פרסם פוסט בפייסבוק, ובו כתב כי הוא מתקשה להתמודד עם ההאשמות (קובוביץ, 2015).

[בתמונה: אריאל רוניס ז"ל.  התמונה שותפה ברשתות החברתיות באדיבות המשפחה. אנו מאמינים כי אנו עושים בה שימוש הוגן]

אם בעבר היה קושי ליצור הד פומבי לשיימינג (ניתן היה לבצע זאת רק אם האיש עניין את התקשורת ורק אם היועצים המשפטיים של כלי התקשורת אשרו זאת ונלקחה ממנו תגובה), הרי שבעידן הרשתות החברתיות - בעיקר הפייסבוק וקבוצות הווטסאפ (תופעה המכונה "שיימינג ברשת") - ניתן לבצע זאת כנגד כל אדם, מבלי שיוכל להגן על עצמו. אם החומר "תופס" ברשת ועובר באופן ויראלי, האפקט של השיימינג יכול להיות עצום. האירועים ברשתות החברתיות מתרחשים במהירות. אדם מפרסם סטטוס, תמונה או סרטון, אנשים אחרים משתפים בזה את חבריהם אשר משתפים את השיתופים, וכן הלאה, ובתוך שעה הופך אותו סטטוס לשיחת היום, ובמקרים רבים, לסיוטו החי של האדם מושא הפרטים. הסטטוס - שהחל בשיחה בין שני אנשים - מופיע תוך זמן קצר - במאות פרופילים ומכשירים שונים, בדרך כלל בלי לטשטש את זהות האדם נושא הפרסום (חי, 2015).

סוגים של ביוש / שיימינג ברשת:

• סוג ייחודי של שיימינג ברשת מכונה: פורנו נקמה ("Revenge Porn"): פרסום תמונות ו/או סרטוני עירום של נשים, בדרך כלל צעירות, ברשת האינטרנט, במטרה לנקום בהן.
• שיימינג זכה לאפקטיביות מרשימה (יש האומרים אף רבה מידי...) בתחומים של מאבק בהטרדות מיניות; ואפילו בתחום של שחרור עגונות מכבליהן (רט, 2018). אחת ה'קלסיקות של הבִּיוּשׁ' בישראל הייתה הקלטת הסרטון: "אנחנו הבנות של בוכריס", ב-7 בדצמבר 2016, בעקבות עסקת הטיעון שנחתמה עימו, שבעטייה הוענש בעונש קל יחסית:

.

תנופה משמעותית לשיינימג הייתה האפליקציה סיקרט (Secret), שאפשרה לכתוב כנגד אנשים תוך אבטחת האנונימיות של הכותב. סיקרט כבשה בסערה קהלים שונים ברחבי העולם, והשאירה אחריה אדמה חרוכה, אולם כוכבה דעך מסיבות שונות לאחר מספר חודשים. באפריל 2015 הודיע המייסד, דייוויד בייטו, שהאפליקציה תפסיק להתקיים בקרוב (ירון, 2015).

[בתמונה: לוגו האפליקציה 'סיקרט'. לאתר האפליקציה לחצו כאן. אנו מאמינים שאנו עושים בלוגו שימוש הוגן]

תופעה דומה יצרה האפליקציה בליינד-ספוט שאפשרה התעללות של ילדים בחבריהם, יו טיוב, 30/12/15:

.

מבחינת החוק, פרסום ברשת דינו כמו כל פרסום אחר. הוצאת לשון הרע ברשת או פגיעה בפרטיות. עבירות אלה מטופלות ככלל בדיוק באותו אופן שבו מטופלים פרסומים כאלה במסגרות אחרות. על המפרסם חלה אחריות לפרסומיו, הן בהליכים אזרחיים והן בהליכים פליליים. יתרה מכך: מי שמפיץ את הפרסום - כל מי שמשתף ומעביר פרסומים כאלה ברשת ומחוצה לה - אחראי לפרסום על פי הדין באותה מידה כמו המפרסם המקורי (חי, 2015).

שיימינג נגד פרטים כתחליף להליך פלילי, לצורכי הרתעה

בתמונה למטה מצולמת אשה אשר נתפסה גונבת מחנות וולמארט. היא נענשה בהסכמה - כתחליף להליך פלילי - בנשיאת כרזה בפתח החנות: "אני גנבת. גנבתי מחנות וולמרט":

[בתמונה: שיימינג - ביוש - הוקעה פומבית למטרות נקמה... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

שיימינג כנגד השלטון

עם שינוי קו הפעולה המשטרתי נגד המחאה נגד הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית (תבחרו...), עברו מארגני המחאה ב- 29 ביולי 2023 לדרך פעולה של ביוש- שיימינג, כלפי שוטרים שנתפסים על ידם כאלימים: הם פיזרו כרזות עם תמונות השוטרים ושמותיהם, במוקדי המחאה בת"א [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'חושפים לציבור את פרטי השוטרים…', לחצו כאן].

[בתמונה: ביוש – דרך הפעולה של המחאה נגד השוטרים... המקור: דוברות המשטרה. הכרזה: ייצור ידע]

שיימינג על ידי השלטון

עד אמצע המאה העשרים, היה השיימינג מתבצע בעיקר על ידי השלטון. השיימינג המוכר ביותר הוא זה שנעשה ברחובות גרמניה הנאצית ליהודים ולאויבי המשטר. בתמונה למטה אפשר לראות אישה גרמנייה עם שלט התלוי על צווארה האומר "אני זונה. שכבתי עם היהודי קארל שטראוס ובכך זיהמתי את הגזע הארי". הפרצופים הצוהלים שסביבה הינם קציני אס-אס שמאלצים אותה ללכת כך ברחבי ברלין, להיות מושפלת. (ראו בתמונה למטה) [להרחבה בנושא קלון והטבעת קלון בבני אדם, לחצו כאן]:

[בתמונה: השיימינג המוכר ביותר הוא זה שנעשה ברחובות גרמניה הנאצית ליהודים ולאויבי המשטר. בתמונה למטה אפשר לראות אישה גרמנייה עם שלט התלוי על צווארה האומר "אני זונה. שכבתי עם היהודי קארל שטראוס ובכך זיהמתי את הגזע הארי". הפרצופים הצוהלים שסביבה הינם קציני אס-אס שמאלצים אותה ללכת כך ברחבי ברלין, להיות מושפלת. התמונה היא נחלת הכלל]

והנה שיימינג בסין 1966, של אדם עובר טקס השפלה בדרך להוצאתו להורג, בבייג'ינג:

[בתמונה: והנה שיימינג בסין 1966, של אדם עובר טקס השפלה בדרך להוצאתו להורג, בבייג'ינג:המקור: טוויטר]

ועוד מקרה מהמזרח, של גבר ואישה שעוברים השפלה פומבית (שיימינג) לאחר שהורשעו בניאוף:

[בתמונה: ציור יפני המתאר גבר ואישה שעוברים השפלה פומבית (שיימינג) לאחר שהורשעו בניאוף. התמונה היא נחלת הכלל]

הרשויות בהונג קונג משתמשים בשיימינג על מנת להתמודד עם מכה קשה של לכלוך בשטחים הציבוריים: דגימות DNA שנאספו מהלכלוך ברחוב שמשו מקור להרכבת קלסתרונים של הגורמים המלכלכים, שבהמשך עיטרו שלטי חוצות שנתלו ברחבי העיר במטרה לעשות שיימינג פומבי ולא מחמיא לפושעים הסביבתיים:

"משפט על ידי המשטרה ומערכת אכיפת החוק"

"משפט על ידי המשטרה ומערכת אכיפת החוק" הוא מצב, שבו בניגוד לחזקת החפות, יוצרים גורמי החקירה והפרקליטות שיימינג ציבורי פומבי לחשוד, תוך שימוש בגורמים מסייעים בתקשורת. הכל מכוון לקבוע נרטיב ציבורי של 'אשם' עוד לפני המשפט, כדי לגרום לנאשם לחתום על עסקת טיעון - בהבינו שנקלע למצב אבוד מבחינתו - ולהשפיע על השופטים במידה וההליך ממשיך להתנהל, עד להרשעה המקווה.

דוגמה קלאסית לכך היא מעצרו המתוקשר של ראש עיריית בת ים, שלומי לחיאני, בינואר 2021: השכם בבוקר ה- 24 בינואר 2012, ציפה צוות מעצר משטרתי, מתוגבר בצוות צילום של ערוץ 2, מתחת לביתו של ראש עיריית בת ים, שלומי לחיאני. תחת מצלמות הטלוויזיה הודיעו השוטרים ללחיאני שהוא עצור, וליוו אותו לביתו לצורך חיפוש.

במקום לא נמצאו צוותי טלוויזיה מערוצים אחרים, כי המשטרה נתנה את הסקופ, בלבדית, לערוץ שפרגן לה באותה עת (תנחשו איזה?). במהלך הימים הקרובים הציף הסיפור שנכתב על ידי הדובר המשטרתי את כלי התקשורת.

לחיאני באמת הורשע באפריל 2015 ונדון למאסר. אבל, האם יכול היה במצב הזה לזכות בחקירה הוגנת ובמשפט צדק??

יודגש: 'משפט על ידי רשויות האכיפה' אינו מתבצע רק במקרים של הפללת חפים מפשע. אבל בכל מצב הוא מזהם את הליך החקירה ופוגע קשה בעקרונות שעליהם מבוססת הרשעתו של נאשם בבית המשפט.

[בתמונה: מעצרו המתוקשר של לחיאני, ראש עיריית בת ים, ב- 24 לינואר 2012. התמונה היא צילום מסך מערוץ 2]

[לאוסף המאמרים על ביוש - שיימינג, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: נטילת החוק לידיים - ויג'ילנטיות;
• הרחבה בנושא קלון והטבעת קלון בבני אדם;
• אוסף המאמרים על ביוש - שיימינג;
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';
• אוסף המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה;
• הרחבה על התופעה של משפט על ידי המשטרה ומערכת אכיפת החוק.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: חזקת החפות בעולם של תקשורת פתוחה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2015), ויג'ילנטיות, 25/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2015), פורנו נקמה, 20/6/15.
• דן חי (2015), שיימינג: החוק מנסה לשים גבולות, ישראל היום, 26/5/14,
• יניב קובוביץ (2015), בכיר ברשות האוכלוסין שהואשם בגזענות ברשת שם קץ לחייו, הארץ, 23.05.2015.
• ירון עודד (2015), מייסד secret הודיע: האפליקציה תיסגר בקרוב, הארץ, 30/4/15.
• סהר (ללא תאריך), שיימינג ובריונות רשת – מאפיינים, סיכונים ודרכי התמודדות.
• אסף דוק (ללא תאריך), שיימינג ברשת – אקדח טעון בידי כסילי העם, אסף דוק, משרד עורכי דין פלילי.
• אוסף כתבות במאקו על שיימינג.
• אוסף כתבות ב- ynet על שיימינג.
• יורם ליכטנשטיין (2016), שיימינג: כך תעשו את זה נכון, הארץ, 17/3/16.
• אוסף כתבות בגלובס על שיימינג.
• ויקיפדיה: הערך 'ביוש'.
• אוסף כתבות בעין השביעית על שיימינג.
• אוסף כתבות בוואלה על שיימינג.
• אוסף כתבות ב- nrg על שיימינג.
• יעל געתון (2016), "מרגיז אותי איך שאנשים נשפטים כאן כמו באיזו מדינת עולם שלישי", חדשות וואלה, 26/5/16.
• עדי רובינשטיין (2016), הרשת הרגה את הפרטיות, ישראל היום, ישראל השבוע, 23/9/16, ע' 16.
• פנחס יחזקאלי (2018), הטבעת קלון בבני אדם: השיימינג הראשון…, ייצור ידע, 30/4/18.
• רט ריקי (2018), הביטוי לחופש: הפייסבוק משחרר את העגונות מכבליהן, מקור ראשון, 19/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), ויג'ילנטיות (עשיית דין עצמי) – מחיר אבדן האמון והלגיטימציה של מערכת האכיפה, ייצור ידע, 25/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2015), התופעה של משפט על ידי המשטרה ומערכת אכיפת החוק, ייצור ידע, 26/7/15.
• פנחס יחזקאלי (2025), חזקת החפות בעולם של תקשורת פתוחה, ייצור ידע, 2/2/25.